מיכה ז:ח מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי ברכות ותלמוד ירושלמי יומא

אַֽל־תִּשְׂמְחִ֤י אֹיַ֙בְתִּי֙ לִ֔י כִּ֥י נָפַ֖לְתִּי קָ֑מְתִּי כִּֽי־אֵשֵׁ֣ב בַּחֹ֔שֶׁךְ יְהוָ֖ה א֥וֹר לִֽי׃ (ס)

תלמוד ירושלמי ברכות

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בוּן הֲדָא אַיַילְתָּא דְשַׁחֲרָא מַאן דְּאָמַר כּוֹכָבְתָא הִיא טָעְיָא זִימְנִין דְּהִיא מְקַדְּמָא וְזִימְנִין דְּהִיא מְאַחֲרָה. מַאי כְּדוֹן כְּמִין תְּרֵין דֻּקוֹרְנִין דִּנְהוֹר דְסַלְּקִין מִן מַדִּינְחָא וּמְנָהֲרִין. דֵּלֹמָא רִבִּי חִיָיא רַבָּא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הַוּוּ מְהַלְּכִין בַּהֲדָא בִקְעַת אַרְבֶּל בִּקְרִיצְתָּה וְרָאוּ אַיֶילֶת הַשַׁחַר שֶׁבָּקַע אוֹרָהּ. אָמַר רִבִּי חִיָיא רַבָּה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא בִּירְבִּי כַּךְ הִיא גְאוּלָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל בִּתְּחִילָּה קִימְאָה קִימְאָה כָּל מָה שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת הִיא רָבָה וְהוֹלֶכֶת. מַאי טַעְמָא כִּי אֵשֵׁב בַּחוֹשֶׁךְ יי אוֹר לִי. כָּךְ בַּתְּחִילָּה וּמָרְדְּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ. וְאַחַר כַּךְ וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס. וְאַחַר כַּךְ וַיָּשָׁב מָרְדְּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ. וְאַחַר כַּךְ וּמָרְדְּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת. וְאַחַר כַּךְ לַיְּהוּדִים הָיִתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי יומא

[דִּלֹמָא. רִבִּי חִיָיא רוֹבָא וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא הֲווּ מְהַלְּכִין בְּהָדָא בִקְעַת אַרְבֵּל בַּקְּרִיצְתָּה רָאוּ אַיֶּלֶת הַשַּׁחַר שֶׁבָּקַע אוֹרָהּ. אָמַר רִבִּי חִיָא רוֹבָה לְרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן חֲלַפְתָּא. בִּרְבִּי. כָּךְ הִיא גְאולָּתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל. בַּתְּחִילָּה קִימְעָא קִימְעָא. כָּל שֶׁהִיא הוֹלֶכֶת הִיא הוֹלֶכֶת וּמֵאִיר. מַאי טַעֲמָא. כִּי יוֹשֵׁב בַּחשֶׁךְ יְי אוֹר לִי. כַּךְ בַּתְּחִילָּה וּמָרְדֳּכַי יוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ. וְאָחַר כָּךְ וַיָּשָׁב מָרְדֳּכַי אֶל שַׁעַר הַמֶּלֶךְ. וְאָחַר כָּךְ וַיִּקַּח הָמָן אֶת הַלְּבוּשׁ וְאֶת הַסּוּס. וְאָחַר כָּךְ וּמָרְדֳּכַי יָצָא מִלִּפְנֵי הַמֶּלֶךְ בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת. וְאָחַר כָּךְ לַיְּהוּדִים הָיְתָה אוֹרָה וְשִׂמְחָה.
שאל רבBookmarkShareCopy