וַאֲמַרְתֶּם֩ הִנֵּ֨ה מַתְּלָאָ֜ה וְהִפַּחְתֶּ֣ם אוֹת֗וֹ אָמַר֙ יְהוָ֣ה צְבָא֔וֹת וַהֲבֵאתֶ֣ם גָּז֗וּל וְאֶת־הַפִּסֵּ֙חַ֙ וְאֶת־הַ֣חוֹלֶ֔ה וַהֲבֵאתֶ֖ם אֶת־הַמִּנְחָ֑ה הַאֶרְצֶ֥ה אוֹתָ֛הּ מִיֶּדְכֶ֖ם אָמַ֥ר יְהוָֽה׃ (ס)
תלמוד ירושלמי גיטין
עוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל. בְּדִין הֲוָה אֲפִילוּ [ ] נוֹדְעָה לָרַבִּים לֹא תְכַפֵּר. לָמָּה אָמְרוּ תְכַפֵּר. שֶׁלֹּא יְהֵא הַמִּזְבֵּחַ שָׁמֵם. רֵישׁ לָקִישׁ אָמַר. בְּדִין הֲוָה דַּאֲפִילוֹ נוֹדְעָה לָרַבִּים תְּכַפֵּר. וְלָמָּה אָמְרוּ לֹא תְכַפֵּר. שֶׁלֹּא יְהֵא מִזְבֵּחַ מְקַבֵּל גְּזֵילוֹת. וְכַמָּה הֵם רַבִּים. רִבִּי גּוֹרְיוֹן בְּשֵׁם רֵישׁ לָקִישׁ. שְׁלֹשָׁה בְנֵי אָדָם. רִבִּי אָבִין בְּשֵׁם רִבִּי יוֹנָתָן. וַהֲבֵאתֵם גָּזוּל אֶת הַפִּסֵּחַ וְאֶת הַחוֹלֶה. מַּה פִּסֵּחַ וְחוֹלֶה בְּגָלוּי אַף כֹּל בְּגָלוּי.
אבות דרבי נתן נוסח ב
דברים שנאמרו למטה נאמרו כלפי למעלן יצרנהו כאישון עינו (דברים ל"ב י'). כי (כל) הנוגע בכם (כנוגע) [נגע] בבבת עינו (זכריה ב' י"ב). ואמרתם הנה מתלאה והפחתם אותו (מלאכי א' י"ג). הלא אתה מקדם ה' אלהי קדושי לא נמות (חבקוק א' י"ב). חטאתי מה (אומר) [אפעל] לך נוצר האדם [וגו'] ואהיה (לך) [עלי] למשא (איוב ז' כ'):
סוכה
משום דהוה ליה מצוה הבאה בעבירה שנאמר (מלאכי א, יג) והבאתם גזול ואת הפסח ואת החולה גזול דומיא דפסח מה פסח לית ליה תקנתא אף גזול לית ליה תקנתא לא שנא לפני יאוש ולא שנא לאחר יאוש