מלאכי ב:ג מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי מועד קטן ושבת

הֲרֵי שֶׁאֵין לוֹ מַה לוֹכַל. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן וּבַשֵּׁינִי אֵינוֹ עוֹשֶׂה מְלָאכָה. בַּשְּׁלִישִׁי הוּא עוֹשֶׂה בְצִינְעָה. אֲבָל אָמְרוּ. תָּבוֹא מְאֵירָה לִשְׁכֵינָיו שֶׁהִצְרִיכוּהוּ לָכַךְ. בַּר קַפָּרָא אָמַר. אֲפִילוּ בַשְּׁלִישִׁי לֹא יַעֲשֶׂה כָל עִיקָּר. בַּר קַפָּרָא כְּדַעְתֵּיהּ. דְּבַר קַפָּרָא אָמַר. אֵין תּוֹקְפוֹ שֶׁלְאֵבֶל אֶלָּא עַד שֵׁלֹשָׁה יָמִים. רִבִּי אבָּא בְּרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. כָּל תְּלָתָא יוֹמִין נַפְשָׁא טַיְיסָא עַל גּוּפָא. סְבִירָה דְהִיא חָזְרָה לְגַבֵּיהּ. כֵּיוָן דְּהִיא חַמְיָיא דְּאִישְׁתַּנֵּי זִיוֵיהוֹן דְּאַפּוֹי הִיא שָׁבְקָא לֵיהּ וְאָזְלָה לָהּ. לְאַחַר שְׁלשָׁה יָמִים הַכֶּרֶס נִבְקַעַת עַל פָּנָיו וְאוֹמֶרֶת לוֹ. הֵא [לָךְ] מַה שֶׁגָּזְלְתָּה וְחָמַסְתָּה וְנַתַתָּ בִי. רִבִּי חַגַּיי בְשֵׁם רִבִּי יֹאשִׁיָה מַיְיתֵי לָהּ מִן הָכָא. וְזֵירִיתִי פֶרֶשׁ עַל פְּנֵיכֶם וַאֲפִילוּ פֶּרֶשׁ חַגֵּיכֶם. בְּאוֹתַהּ הַשָּׁעָה אַךְ בְּשָׂרוֹ עָלָיו יִכְאָב וְנַפְשׁוֹ עָלָיו תֶּאֱבָל. אָרִיסָיו וַחֲכִירָיו וְקַבָּלָיו הֲרֵי אֵילּוּ עוֹשִׂין. אִיכָּרָיו וְסַפָּנָיו וּגְמַלָּיו אֵינָן עוֹשִׂין. רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר. הָיְתָה לוֹ פָרָה מְגַמֶּלֶת בָּעִיר הֲרֵי זֶה עוֹשֶׂה. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹסֵה. הָדָא דַתְּ אֲמַר בָּהוּא דְחַיָיב לֵיהּ. הָא בַתְּחִילָּה אָסוּר.

וכן הוא אומר (מלאכי ב, ג) וזריתי פרש על פניכם פרש חגיכם אמר רב הונא ואמרי לה אמר רב חגא אלו בני אדם שמניחין דברי תורה ועושין כל ימיהם כחגים אמר רבי לוי אמר רב פפי א"ר יהושע לאחר שלשה ימים כריסו נבקעת ונופלת לו על פניו ואומרת לו טול מה שנתת בי: