מלכים א א:לו מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סוטה

הלכה: אֵינוֹ כוֹתֵב לֹא עַל הַלּוּחַ כול׳. רִבִּי לָעְזָר בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶּן זִימְרָה. אָמֵן לְקַבָלָה. אָמֵן לִשְׁבוּעָה. אָמֵן יֵיאָמְנוּ הַדְּבָרִים. אָמֵן לְקַבָלָה. מִסּוֹטָה. אָמֵן לִשְׁבוּעָה. לְמַעַן הָקִים אֶת הַשְּׁבוּעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לַאֲבוֹתֶיךָ וגו׳. אָמֵן יֵיאָמְנוּ הַדְּבָרִים. וַיַּעַן בְּנָיָה בֶּן יְהוֹיָדָע [הַכֹּהֵן] אֶת הַמֶּלֶךְ וַיֹּאמֶר אָמֵן וגו׳. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. אֵין מִן הָדֵין אָמֵן שְׁבוּעָה. לֵית שְׁמַע מִינָהּ כְּלוּם. וְיֵידָא אָמְרָה דָא לְעָבְרְךָ בִּבְרִית יי אֱלֹהֶיךָ וּבְאָלָתוֹ. וְאֵין אָלָה אֶלָּא שְׁבוּעָה. כְּמָה דְתֵימַר. וְהִשְׁבִּיעַ הַכֹּהֵן אֶת הָאִשָּׁה בִּשְׁבוּעַת הָאָלָה.