וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ זֹ֣את אֹמֶ֔רֶת זֶה־בְּנִ֥י הַחַ֖י וּבְנֵ֣ךְ הַמֵּ֑ת וְזֹ֤את אֹמֶ֙רֶת֙ לֹ֣א כִ֔י בְּנֵ֥ךְ הַמֵּ֖ת וּבְנִ֥י הֶחָֽי׃ (פ)
תלמוד ירושלמי סנהדרין
רִבִּי בְרֶכְיָה וְרִבִּי חֶלְבּוֹ רִבִּי בָּא בְשֵׁם רִבִּי יַנַּאי. הַתּוֹבֵעַ תּוֹבֵעַ וְהַנִּתְבָּע מֵשִׁיב וְהַדַּיָין מַכְרִיעַ. אָמַר רִבִּי סִימוֹן. צָרִיךְ הַדַּיָין לְשַׁנּוֹת טַעֲנוֹתֵיהֶן. שֶׁנֶּאֱמַר וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ זֹאת אוֹמֶרֶת זֶה בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת וגו׳.