מלכים א ו:ז מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סוטה, תמיד, סוטה וחולין

תַּנֵּי. אָמַר רִבִּי יוּדָה. מַה טִיבוֹ שֶׁלַּשָׁמִיר הַזֶּה. בִּירְיָיה הִיא מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית. וְכֵיוָן שֶׁהָיוּ מַרְאִין אוֹתוֹ לָאֲבָנִים הָיוּ מִתְפַּתְּחוֹת לְפָנָיו כִּלְוָוחִין שֶׁלַּפִּינַקְס. וּבוֹ בָנָה שְׁלֹמֹה בֵּית הָעוֹלָמִים. הָדָא הִיא דִכְתִיב וְהַבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ אֶבֶן שְׁלֵימָה מַסַּע נִבְנָה וּמַקָּבוֹת וְהַגַּרְזֵן וְכָל כְּלִי בַרְזֶל לֹא נִשְׁמַע בַּבַּיִת בְּהִבָּנוֹתוֹ. רִבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר. מְגוּרָרוֹת הָיוּ. הָדָא הִיא דִכְתִיב כָּל אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרוֹת כְּמִידּוֹת גָּזִית מְגוּרָרוֹת בַּמְגֵירָה מִבַּיִת וּמֵחוּץ. אֱמוֹר מֵעַתָּה. מִפְּנִים לֹא הָיָה עוֹשֶׂה לָהֶן כְּלוּם. אֶלָּא מְתַקֵּן מִבַּחוּץ וּמַכְנִיס לִפְנִים. רִבִּי אוֹמֵר. נִרְאִין דִּבְרֵי רִבִּי יוּדָה בְּאַבְנֵי בֵית הַמִּקְדָּשׁ. וְדִבְרֵי רִבִּי נְחֶמְיָה בְּאַבְנֵי בֵיתוֹ שֶׁלִּשְׁלֹמֹה. וְאֵין כָּל דָּבָר יָכוֹל לַעֲמוֹד בּוֹ. אֲפִילוּ נָתוּן עַל גַּבֵּי הָאֶבֶן אוֹ לְתוֹךְ טַס שֶׁלַּמַּתֶּכֶת מִיּד הָיָה בוֹקֵעֵ וְיוֹרֵד. מַה הָיוּ עוֹשִׂין לוֹ לְהַעֲמִידוֹ. הָיוּ כוֹרְכִין אוֹתוֹ מוּכִּין שֶׁלַּצֶּמֶר וְנוֹתְנִין אוֹתוֹ לְתוֹךְ טַנִּי שֶׁלָּאֵבֶר מָלֵא סוּבִּין שֶׁלַּשְּׂעוֹרִין. הָדָא הִיא דִכְתִיב הַמַּבְלִיג שׁוֹד עַל עָז.

מוקף רובדין של אבן רובדין מאי ניהו גזרתא דאצטבתא דסלקי בהו לאצטבתא ומי הוו מיפלגי אבנים והכתיב (מלכים א' ו ז) והבית בהבנותו אבן שלמה וגו'

משחרב בהמ"ק בטל השמיר כו' ת"ר שמיר שבו בנה שלמה את בהמ"ק שנא' (מלכים א ו, ז) והבית בהבנותו אבן שלמה מסע נבנה הדברים ככתבן דברי ר' יהודה