וְאֶת־כָּל־הַבַּ֛יִת צִפָּ֥ה זָהָ֖ב עַד־תֹּ֣ם כָּל־הַבָּ֑יִת וְכָל־הַמִּזְבֵּ֥חַ אֲֽשֶׁר־לַדְּבִ֖יר צִפָּ֥ה זָהָֽב׃
תלמוד ירושלמי יומא
זָהָב סָגוּר. שֶׁהָיָה מַכְסִיף בְּעַד כָּל הַזְּהָבִים שֶׁהָיוּ שָׁם. אָמַר רִבִּי שְׂמוּאֵל בַּר רַבּ יִצְחָק. כְּתוּב וְשִׁבְעַת אֲלָפִים כִּכַּר כֶּסֶף מְזוּקָּק לָטוּחַ קִירוֹת הַבָּיִת. וְאֶת כָּל הַבַּיִת צִפָּה זָהָב. וְאַתְּ אָמַר אָכֵן. אֶלָּא שֶׁהָיָה מַכְסִיף בְּעַד כָּל הַזְּהָבִים שֶׁהָיוּ שָׁם.