מלכים א ז:כו מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי עירובין ועירובין

עֲגוּלָּה רוֹאִין אוֹתָהּ כְּאִילּוּ הִיא מְרוּבַּעַת. עוֹד הִיא דְּרִבִּי יוּדָה. מִן הַיָּם לָמְדוּ. וַיַּעַשׂ אֶת הַיָּם מוּצָק עֶשֶׂר בָּאַמָּה וגו׳. אֶיפְשַׁר לוֹמַר עָגוֹל. שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר מְרוּבַּע. אֶיפְשַׁר לוֹמַר מְרוּבַּע. שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר עָגוֹל. אִין תֵּימַר עָגוֹל. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. מֵאָה וְשִׁשִּׁים יָדוֹת טַהֲרָה הוּא מַחֲזִיק. אִין תֵּימַר מְרוּבַּע. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. מֵאָה וְעֶשׂרִים וּשְׁתֵּי יָדוֹת טַהֲרָה הָיָה מַחֲזִיק. אֱמוֹר מֵעַתָּה. שְׁתֵּי אַמּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת עֲגוּלוֹת הָיוּ. שָׁלֹשׁ אַמּוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת מְרוּבָּעוֹת הָיוּ. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. מֵאָה וַחֲמִשִּׁים יָדוֹת טַהֲרָה הָיָה מַחֲזִיק. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר אַלְפַּיִים בַּת יָכִיל. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר מַחֲזִיק בַּתִּים שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים יָכִיל. אֶיפְשַׁר לוֹמַר אַלְפַּיִים. שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים. אֶיפְשַׁר לוֹמַר שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים. שֶׁכְּבָר נֶאֱמַר אַלְפַּיִים בַּת. נִמְצֵאתָ אוֹמֵר. אַלְפַּיִים בְּלַח שֶׁהֵן שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים בְּיָבֵשׁ. מִיכָּן לָמְדוּ חֲכָמִים. אַרְבָּעִים סְאָה בְלַח שֶׁהֵן כּוֹרַיִים בְּיָבֵשׁ.

אמר רב פפא שפתו שפת פרח שושן כתיב ביה דכתיב (מלכים א ז, כו) ועביו טפח ושפתו כמעשה כוס פרח שושן אלפים בת יכיל

לא סלקא דעתך דכתיב (מלכים א ז, כו) אלפים בת יכיל בת כמה הויא שלש סאין דכתיב (יחזקאל מה, יד) מעשר הבת מן הכור דהוה להו שיתא אלפי גריוי