וַֽיַּאֲרִכוּ֮ הַבַּדִּים֒ וַיֵּרָאוּ֩ רָאשֵׁ֨י הַבַּדִּ֤ים מִן־הַקֹּ֙דֶשׁ֙ עַל־פְּנֵ֣י הַדְּבִ֔יר וְלֹ֥א יֵרָא֖וּ הַח֑וּצָה וַיִּ֣הְיוּ שָׁ֔ם עַ֖ד הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה׃
תלמוד ירושלמי שקלים
תַּנֵּי בְשֵׁם רִבִּי אֱלִיעֶזֶר. הָאָרוֹן גָּלָה עִמָּהֶן לְבָבֶל. מָה טַעַם. לֹא יִוָותֵר דָּבָר אָמַר יְי. אֵין דָּבָר אֶלָּא שֶׁהַדִּיבְּרוֹת לְתוֹכוֹ. וְכֵן הוּא אוֹמֵר. וְלִתְשׁוּבַת הַשָּׁנָה שָׁלַח הַמֶּלֶךְ נְבוּכַדְנֶצַּר וַיְבִיאֵהוּ בָבֶלָה עִם כְּלֵי חֶמְדַּת בֵּית יְי. אֵי זֶהוּ חֶמְדַּת בֵּית יְי. זֶה הָאָרוֹן. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ אָמַר. בִּמְקוֹמוֹ הָיָה הָאָרוֹן גָּנוּז. הָדָא הוּא דִכְתִיב וַיַּאֲרִיכוּ הַבַּדִּים וַיֵּרָאוּ רָאשֵׁי הַבַּדִּים אֶל הַקֹּדֶשׁ אֶל פְּנֵי הַדְּבִיר וְלֹא יֵרָאוּ הַחוּצָה. כְּתִיב וַיֵּרָאוּ וְאַתְּ אָמַר וְלֹא יֵרָאוּ. אֶלָּא נִרְאִין וְלֹא נִרְאִין. בּוֹלְטִין וְיוֹצְאִין כִּשְׁנֵי דַדֵּי הָאִשָּׁה.
יומא
רבי יהודה (בן לקיש) אומר ארון במקומו נגנז שנאמר (מלכים א ח, ח) ויראו ראשי הבדים מן הקדש על פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה
יומא
כל הדרה מאי כל הדרה חדרה אתה מאי אתה אומר אמר לו שאני אומר ארון במקומו נגנז שנאמר ויאריכו הבדים וגו'