וַיְהִ֣י ׀ כְּכַלּ֣וֹת שְׁלֹמֹ֗ה לְהִתְפַּלֵּל֙ אֶל־יְהוָ֔ה אֵ֛ת כָּל־הַתְּפִלָּ֥ה וְהַתְּחִנָּ֖ה הַזֹּ֑את קָ֞ם מִלִּפְנֵ֨י מִזְבַּ֤ח יְהוָה֙ מִכְּרֹ֣עַ עַל־בִּרְכָּ֔יו וְכַפָּ֖יו פְּרֻשׂ֥וֹת הַשָּׁמָֽיִם׃
תלמוד ירושלמי ברכות
אֵלּוּ בְּרָכוֹת שֶׁשׁוֹחֲחִין בָּהֶן בְּרֹאשׁוֹ תְּחִילָּה וְסוֹף. וּבְמוֹדִים תְּחִילָּה וְסוֹף. הַשּׁוֹחֵחַ עַל כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה מְלַמְּדִין אוֹתוֹ שֶׁלֹּא יְשׁוּחַ. רִבִּי יִצְחָק בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כֹּהֵן גָּדוֹל שׂוֹחֵחַ עַל סוֹף כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. הַמֶּלֶךְ רֹאשׁ כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה וְסוֹף כָּל בְּרָכָה וּבְרָכָה. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי הַמֶּלֶךְ מִשֶּׁהוּא כּוֹרֵעַ אֵינוֹ נִזְקַף עַד שֶׁהוּא מַשְׁלִים כָּל תְּפִילָּתוֹ. מַאי טַעֲמָא וַיְּהִי כְּכַלוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל אֶל יי אֶת כָּל הַתְּפִילָּה וְאֶת כָּל הַתְּחִינָּה הַזֹּאת קָם מִלִּפְנֵי מִזְבַּח יי מִכְּרוֹעַ עַל בִּרְכָּיו.
תלמוד ירושלמי ברכות
וְכַפָּיו פְּרוּשׂוֹת הַשָּׁמָיִם אָמַר רִבִּי אַיְיבוּ כְּגוֹן הָדֵין נֶקְרִיס הָיָה עוֹמֵד. אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בַּר אֲבִינָא כַּכַּפַּיִם הַלָּלוּ שֶׁלֹּא נָטְפוּ בְּבִנְיַין בֵּית הַמִּקְדָּשׁ כְּלוּם.
שבועות
ת"ר קידה על אפים וכן הוא אומר (מלכים א א, לא) ותקד בת שבע אפים ארץ כריעה על ברכים וכן הוא אומר (מלכים א ח, נד) מכרוע על ברכיו השתחואה זו פישוט ידים ורגלים וכן אומר (בראשית לז, י) הבוא נבוא אני ואמך ואחיך להשתחות לך ארצה: