וְיִֽהְי֨וּ דְבָרַ֜י אֵ֗לֶּה אֲשֶׁ֤ר הִתְחַנַּ֙נְתִּי֙ לִפְנֵ֣י יְהוָ֔ה קְרֹבִ֛ים אֶל־יְהוָ֥ה אֱלֹהֵ֖ינוּ יוֹמָ֣ם וָלָ֑יְלָה לַעֲשׂ֣וֹת ׀ מִשְׁפַּ֣ט עַבְדּ֗וֹ וּמִשְׁפַּ֛ט עַמּ֥וֹ יִשְׂרָאֵ֖ל דְּבַר־י֥וֹם בְּיוֹמֽוֹ׃
תלמוד ירושלמי ראש השנה
הלכה: אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כּוּלְּהֹם נִידוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְחַתֵּם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כּוּלְּהֹם נִידוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְחַתֵּם בְּיוֹם הַכִּיפּוּרִים. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כּוּלְּהֹם נִידוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְחַתֵּם בִּזְמַנּוֹ. אִית תַּנָּיֵי תַנֵּי. כָּל אֶחָד וְאֶחָד נִידוֹן בִּזְמַנּוֹ וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְחַתֵּם בִּזְמַנּוֹ. מַתְנִיתָא כְּמָאן דְּאָמַר. כּוּלְּהֹם נִידוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְכָּל אֶחָד וְאֶחָד מִתְחַתֵּם בִּזְמַנּוֹ. דְּתַנִּינָן וּבֶחָג נִידּוֹנִין עַל הַמָּיִם. מִלְּתֵיהּ דְּרַב אָמְרָה. כּוּלְּהֹם נִידוֹנִין בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה וּגְזַר דִּינוֹ שֶׁלְאֶחָד מֵהֶן מִתְחַתֵּם בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה. דְּתַנֵּי בִתְקִיעָיתָא דְּרַב. זֶה הַיּוֹם תְּחִילַּת מַעֲשֶׂיךָ. זִכָּרוֹן לְיוֹם רִאשׁוֹן. כִּי חוֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵיאָמַר. אֵי זוֹ לַחֶרֶב וְאֵי זוֹ לַשָּׁלוֹם. אֵי זוֹ לָרָעָב וְאֵי זוֹ לַשּׂוֹבַע. וּבִרְיוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ. לְהַזְכִּירָם לַחַיִים וְלַמָּוֶת. וּדְלֹא כְרִבִּי יּוֹסֵה. דְּרִבִּי יוֹסֵי אָמַר. יָחִיד נִידּוֹן בְּכָל שָׁעָה. מַה טָעַם. וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ. וַתִּפְקְדֶנּוּ לִבְקָרִים זוֹ פַּרְנָסָתוֹ. לִרְגָעִים תִּבְחָנֶנּוּ זוֹ אֲכִילָתוֹ. רִבִּי יִצְחָק רֹבָה בְשֵׁם רִבִּי. מֶלֶךְ וְצִיבּוּר נִידּוֹנִין בְּכָל יוֹם. מַה טָעַם. לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּׄוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ. אְמַר רִבִּי לֵוִי. וְהוּא יִשְׁפּוֹט תֵּבֵל בְּצֶדֶק יָדִין לִאֻמִּים בְּמֵישָׁרִים. הַקָּדוֹשׁ בְּרוּךְ הוּא דָּן אֶת יִשְׂרָאֵל בַּיּוֹם בְּשָׁעָה שֶׁהֵן עֲסוּקִין בְּמִצוֹת וְאֶת הָאוּמּוֹת בַּלַּיְלָה בְּשָׁעָה שֶׁהֵן בְּטֵילִין מִן הָעֲבֵירוֹת. שְׁמוּאֵל אָמַר. מִי שֶׁהוּא דָן אֶת יִשְׂרָאֵל דָּן אֶת הָאוּמּוֹת. מַה מְקַיֵים שְׁמוּאֵל יָדִין לְאוּמִּים בְּמֵישָׁרִים. דָּנָן כִּכְשֵׁירִים שֶׁבָּהֶן. מַזְכִּיר לָהֶם מַעֲשֶׂה יִתְרוֹ. מַזְכִּיר לָהֶן מַעֲשֶׂה רָחָב הַזּוֹנָה.
תלמוד ירושלמי סנהדרין
וְלֹא דָנִין אוֹתוֹ. עַל שֵׁם מִלְּפָנֶיךָ מִשְׁפָּטִי יֵצֵא. רִבִּי יִצְחָק בְּשֵׁם רִבִּי. הַמֶּלֶךְ וְצִיבּוּר נִידּוֹנִין לְפָנָיו בְּכָל יוֹם. שֶׁנֶּאֱמַר. לַעֲשׂוֹת מִשְׁפַּט עַבְדּוֹ וּמִשְׁפַּט עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ.
ראש השנה
כדרב חסדא דאמר רב חסדא מלך וציבור מלך נכנס תחילה לדין שנאמר (מלכים א ח, נט) משפט עבדו ומשפט עמו