וַיִּקְרָ֤א עַל־הַמִּזְבֵּ֙חַ֙ בִּדְבַ֣ר יְהוָ֔ה וַיֹּ֙אמֶר֙ מִזְבֵּ֣חַ מִזְבֵּ֔חַ כֹּ֖ה אָמַ֣ר יְהוָ֑ה הִנֵּֽה־בֵ֞ן נוֹלָ֤ד לְבֵית־דָּוִד֙ יֹאשִׁיָּ֣הוּ שְׁמ֔וֹ וְזָבַ֣ח עָלֶ֗יךָ אֶת־כֹּהֲנֵ֤י הַבָּמוֹת֙ הַמַּקְטִרִ֣ים עָלֶ֔יךָ וְעַצְמ֥וֹת אָדָ֖ם יִשְׂרְפ֥וּ עָלֶֽיךָ׃
תלמוד ירושלמי ברכות
וְלָמָּה נִשְׁתַּנָּה שְׁמוֹ שֶׁל אַבְרָֹהָם וּשְׁמוֹ שֶׁל יַעֲקֹב וּשְׁמוֹ שֶׁל יִצְחָק לֹא נִשְׁתַּנָּה. אֵילּוּ אֲבוֹתָן קָרְאוּ אוֹתָן בִּשְׁמָן. אֲבָל יִצְחָק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא קְרָאוֹ יִצְחָק שֶׁנֶּאֱמָר וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק. אַרְבָּעָה נִקְרְאוּ עַד שֶׁלֹּא נוֹלְדוּ וְאֵילּוּ הֵן. יִצְחָק וְיִשְׁמָעֵאל יֹאשִׁיָּהוּ וּשְׁלֹמֹה. יִצְחָק וְקָרָאתָ אֶת שְׁמוֹ יִצְחָק. יִשְׁמָעֵאל דִּכְתִיב וְקָרָאת אֶת שְׁמוֹ יִשְׁמָעֵאל. יֹאשִׁיָּהוּ הִנֵּה בֶן נוֹלָד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ. שְׁלֹמֹה כִּי שְׁלֹמֹה יִהְיֶה שְׁמוֹ. עַד כְּדוֹן בְצַדִּיקִים. אֲבָל בָּרְשָׁעִים זוֹרוּ רְשָׁעִים מֵרָחֶם.
תלמוד ירושלמי נדרים
הלכה: הַנּוֹדֵר מִן הַיִּלּּוֹדִים כול׳. מַאי טַעֲמָא דְּרִבִּי מֵאִיר. וְעַתָּה שְׁנֵי בָנֶיךָ הַנּוֹלָדִים לְךָ. וּכְבָר נוֹלְדוּ. מַאי טַעֲמָא דְּרַבָּנִין. הִנֵּה בֶּן נוֹלַד לְבֵית דָּוִד יֹאשִׁיָּהוּ שְׁמוֹ. וְעַדַּיִין לֹא נוֹלַד.
נדרים
ואלא מאי דיילידו משמע אלא מעתה דכתיב הנה בן נולד לבית דוד יאשיהו שמו הכי נמי דהוה והא עדיין מנשה לא בא אלא משמע הכי ומשמע הכי ובנדרים הלך אחר לשון בני אדם