עֲנֵ֤נִי יְהוָה֙ עֲנֵ֔נִי וְיֵֽדְעוּ֙ הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה כִּֽי־אַתָּ֥ה יְהוָ֖ה הָאֱלֹהִ֑ים וְאַתָּ֛ה הֲסִבֹּ֥תָ אֶת־לִבָּ֖ם אֲחֹרַנִּֽית׃
תלמוד ירושלמי סנהדרין
אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ. שְׁלֹשָׁה כָפְרוּ בִנְבוּאָתָן מִפְּנֵי פּוּנָרְיָיה וְאֵילּוּ הֵן. מֹשֶׁה וְאֵלִיָּהוּ וּמִיכָה. מֹשֶׁה אָמַר. אִם כְּמוֹת כָּל הָאָדָם יְמוּתוּן אֵלֶּה וגו׳. אֵלִיָּהוּ אָמַר. עֲנֵינִי יְי עֲנֵינִי וְיֵדְעוּ הָעָם הַזֶּה. וְאִם לָאו וְאַתָּה הֲסִיבּוֹתָ אֶת לִבָּם אֲחוֹרַנִּית. מִיכָה אָמַר. אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם לֹא דִיבֶּר יְי בִּי.
תלמוד ירושלמי תענית
הלכה: כָּתוּב וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר יי אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל הַיּוֹם יִוָודַע וגו׳. וְאֵלִיָּהוּ מַקְרִיב בִּשְׁעַת אִיסּוּר הָבָּמוֹת. אָמַר רִבִּי שִׂמְלַיי. דִּיבִּירָא אָמַר לֵיהּ. וּבִדְבָרְךָ עָשִׂיתִי. וּבִדִיבּוּרְךָ עָשִׂיתִי. עֲנֵינִי יי עֲנֵינִי. עֲנֵינִי בִזִכוּתִי. עֲנֵינִי בִזְכוּת תַּלְמִידִי.
תלמוד ירושלמי תענית
הלכה: רַב אָמַר. עֲנֵנִי יי עֲנֵנִי. מַתְנִיתָא פְלִיגָא עַל רַב. רִבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר לְעֶזְרָה אֲבָל לֹא לִצְעָקָה. וְהָא תַנָּיָיא קַדְמִיָיא סְבַר מֵימַר. אֲפִילוּ לִצְעָקָה.