וַיֵּ֣לֶךְ מִ֠שָּׁם וַיִּמְצָ֞א אֶת־אֱלִישָׁ֤ע בֶּן־שָׁפָט֙ וְה֣וּא חֹרֵ֔שׁ שְׁנֵים־עָשָׂ֤ר צְמָדִים֙ לְפָנָ֔יו וְה֖וּא בִּשְׁנֵ֣ים הֶעָשָׂ֑ר וַיַּעֲבֹ֤ר אֵלִיָּ֙הוּ֙ אֵלָ֔יו וַיַּשְׁלֵ֥ךְ אַדַּרְתּ֖וֹ אֵלָֽיו׃
תלמוד ירושלמי ברכות
אָמַר רִבִּי הוּנָא בִּשְׁלֹשָׁה מְקוֹמוֹת יָצָא הָרוּחַ שֶׁלֹּא בְּמִשְׁקָל וּבִיקֵּשׁ לְהַחֲרִיב אֶת הָעוֹלָם כּוּלּוֹ. אַחַת בִּימֵי יוֹנָה. וְאַחַת בִּימֵי אֱלִיָּהוּ. וְאַחַת בִּימֵי אִיּוֹב. בִּימֵי יוֹנָה וַיי הִטִּיל רוּחַ גְּדוֹלָה. בִּימֵי אִיּוֹב וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֶבֶר הַמִּדְבָּר וגו׳. בִּימֵי אֱלִיָּהוּ מְנַיִין וְהִנֵּה יי עוֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה חָזָק מְפָרֵק הָרִים. אָמַר רִבִּי יוּדָן בַּר שָׁלוֹם נֵימָר אוֹתוֹ שֶׁל אִיּוֹב בִּשְׁבִילוֹ הָיָה. וְשֶׁל יוֹנָה בִּשְׁבִילוֹ הָיָה. אֵין לָךְ אֶלָּא שֶׁל אֱלִיָּהוּ שֶׁהָיָה קוֹסְמִיקוֹן. וְהִנֵּה יי עוֹבֵר וכו׳. וְאַחַר כַּךְ רַעַשׁ וְאַחַר הָרַעַשׁ אֵשׁ לֹא בָּאֵשׁ יי.