מלכים א כב:לד מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סנהדרין וסנהדרין

כָּתוּב וְאִישׁ אֶחָד מִבְּנֵי הַנְּבִיאִים אָמַר אֶל רֵעֵהוּ בִּדְבַר יְי וגו׳. וַיֹּאמֶר לוֹ יַעַן אֲשֶׁר לֹא שָׁמַעְתָּ בְּקוֹל יְי הִנְּךָ הוֹלֵךְ מֵאִתִּי וְהִכְּךָ הָאַרְיֵה וַיֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ וַיִּמְצָאֵהוּ הָאַרְיֵה וַיַּכֵּהוּ. וַיִּמְצָא אִישׁ אַחֵר וַיֹּאמֶר הַכֵּינִי נָא וַיַּכֵּהוּ וגו׳. וַיֵּלֶךְ הַנָּבִיא וַיַּעֲמֹד לַמֶּלֶךְ עַל הַדָּרֶךְ וַיִּתְחַפֵּשׂ בָּאֲפֵר עַל עֵינָיו. וַיְהִי הַמֶּלֶךְ עוֹבֵר וְהוּא צָעַק אֶל הַמֶּלֶךְ וגו׳. וַיְהִי עַבְדְּךָ עֹשֵׂה הֵנָּה וָהֵנָּה וגו׳. וַיְמַהֵר וַיָּסַר אֶת הָאֲפֵר מֵעֲלֵ עֵינָיו וגו׳. וַיֹּאמֶר לוֹ כֹּה אָמַר יְי יַעַן אֲשֶׁר שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ חֶרְמִי מִיָּד וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ. וְכָתוּב וַיִּגַּשׁ אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר כֹּה אָמַר יְי. וְלָמָּה וַיֹּאמֶר וַיֹּאמֶר שְׁנֵי פְעָמִים. אֶלָּא בָאֲמִירָה הָרִאשׁוֹנָה אָמַר לוֹ. אִם בָּא בֶּן הֲדַד מֶלֶךְ אֲרָם תַּחַת יָדְךָ אַל תָּחוֹס עָלָיו וְאַל תַּחְמוֹל עָלָיו. וּבָאֲמִירָה הַשְּׁנִיָיה אָמַר לוּ יַעַן אֲשֶׁר שִׁלַּחְתָּ אֶת אִישׁ חֶרְמִי וגו׳. כַּמָּה מְצוּדוֹת וַחֲרָמִים עָשִׂיתִי לוֹ עַד שֶׁמָּסַרְתִּיו תַּחַת יָדְךָ וְשִׁלַּחְתּוֹ וְהָלַךְ בְּשָׁלוֹם. לְפִיכָךְ וְהָיְתָה נַפְשְׁךָ תַּחַת נַפְשׁוֹ וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ. אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁיָּצְאוּ יִשְׂרָאֵל לַמִּלְחָמָה לֹא מֵת מִכּוּלָּם אֶלָּא אַחְאָב מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בִּלְבַד. וְהָדָא הִיא דִכְתִיב וְאִישׁ מָשַׁךְ בַּקֶּשֶׁת לְתוּמּוֹ וַיַּךְ אֶת מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל בֵּין הַדְּבָקִים וּבֵין הַשִּׁירְיָין וַיֹּאמֶר לְרַכָּבוֹ הֲפוֹךְ יָדְךָ וְהוֹצִיאֵינִי מִן הַמַּחֲנֶה כִּי הָחֳלֵיתִי. מָה אֲנִי מְקַיֵים וְעַמְּךָ תַּחַת עַמּוֹ. רִבִּי יוּחָנָן בְּשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי. אוֹתָהּ הַטִּיפָּה שֶׁיָּצָאת מֵאוֹתוֹ צַדִּיק כִּיפְּרָה עַל כָּל יִשְׂרָאֵל.

(מלכים א כב, לד) ואיש משך בקשת לתומו ויכה ר' אלעזר אמר לפי תומו רבא אמר לתמם שתי חזיונות אחת של מיכיהו ואחת של אליהו: