וַיִּגְּשׁ֨וּ בְנֵֽי־הַנְּבִיאִ֥ים אֲשֶׁר־בִּֽירִיחוֹ֮ אֶל־אֱלִישָׁע֒ וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו הֲיָדַ֕עְתָּ כִּ֣י הַיּ֗וֹם יְהוָ֛ה לֹקֵ֥חַ אֶת־אֲדֹנֶ֖יךָ מֵעַ֣ל רֹאשֶׁ֑ךָ וַיֹּ֛אמֶר גַּם־אֲנִ֥י יָדַ֖עְתִּי הֶחֱשֽׁוּ׃
תלמוד ירושלמי סנהדרין
כָּלִיל לַיהֹוָה אֱלֹהֶיךָ. וְלֹא יִדְבַּק בְּיָדְךָ. תַּנֵּי. רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן אֶלְעָזָר אוּמֵר. וְלֹא אוֹתָהּ בָּנוּ אֶלָּא עִיר אֲחֶרֶת בָּנוּ. מֵאַחַר שֶׁהִיא נִבְנֵית מוּתָּר אַתְּ לֵישֵׁב בָּהּ. רִבִּי יוֹסֵי וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה אוֹמְרִים. מַה תַלְמוּד לוֹמַר וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ. אֶלָּא שֶׁלֹּא יִבְנֶה עִיר אֲחֶרֶת וְיִקְרָא שְׁמָהּ יְרִיחוּ. יְרִיחוֹ וְיִקְרָא שְׁמָהּ עִיר אֲחֶרֶת. וְכֵן הוּא אוֹמֵר. לֹא תוֹסִיפוּן לָשׁוּב בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה עוֹד. לִישִׁיבָה אֵין אַתְּ חוֹזֵר. חוֹזֵר אַתְּ לִסְחוֹרָה וְלִפְרַקְמַטֵיָא וְלִכְבּוֹשׁ אֶת הָאָרֶץ.