מלכים ב ד:כט מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סנהדרין ופסחים

וַיֹּ֨אמֶר לְגֵיחֲזִ֜י חֲגֹ֣ר מָתְנֶ֗יךָ וְקַ֨ח מִשְׁעַנְתִּ֣י בְיָדְךָ֮ וָלֵךְ֒ כִּֽי־תִמְצָ֥א אִישׁ֙ לֹ֣א תְבָרְכֶ֔נּוּ וְכִֽי־יְבָרֶכְךָ֥ אִ֖ישׁ לֹ֣א תַעֲנֶנּ֑וּ וְשַׂמְתָּ֥ מִשְׁעַנְתִּ֖י עַל־פְּנֵ֥י הַנָּֽעַר׃

תלמוד ירושלמי סנהדרין

וְלֹא הָיָה מוֹדֶה בִתְחִיַית הַמֵּתִים. אַתְּ מוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁבָּא אֱלִישָׁע לְהַחֲיּוֹת אֶת בְּנָהּ שֶׁלַּשׁוּנָמִית אָמַר לוֹ קַח מִשְׁעַנְתִּי בְיָדְךָ וָלֵךְ כִּי תִמְצָא אִישׁ לֹא תְבָרֲכֶנּוּ וְכִי יְבָרֶכְךָ אִישׁ לֹא תַעֲנֶנּוּ. וְהוּא לָא עֲבַד כֵּן אֶלָּא כַד פְּגַע בַּר נַשׁ בֵּיהּ וַאֲמַר לֵיהּ. מֵאַיִין וּלְאַיִין גֵּיחֲזִי. ווּ אֲמַר לֵיהּ. אֲנָא אֲזִיל מְחַיֶּה מֵתִים. ווּ אֲמַר לֵיהּ. לֵית דִּמְחַיֶּה מֵתִים אֶלָּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. דִּכְתִיב בֵּיהּ יְי מֵמִית וּמְחַיֶּה מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל. אֲזַל לֵיהּ וְלָא עֲבַד כְּלוּם. חָזַר לְגַבֵּיהּ אֲמַר לֵיהּ. אֲנָא יְדַע אִילּוּ הֲוָה דָמִיךְ לָא הֲוָה מִיתְעַר עַל יָדָךְ.
שאל רבBookmarkShareCopy

פסחים

אמר ר' שמואל בר נחמני א"ר יונתן עתידים צדיקים שיחיו מתים שנאמר (זכריה ח, ד) עוד ישבו זקנים וזקנות ברחבות ירושלם ואיש משענתו בידו מרוב ימים וכתיב (מלכים ב ד, כט) ושמת משענתי על פני הנער
שאל רבBookmarkShareCopy