מלכים ב ה:כז מקורות בתלמוד: אבות דרבי נתן, ערכין, סוטה וסנהדרין

ר״ש בן אלעזר אומר אף על מספרי לה״ר נגעים באין שכן מצינו בגחזי שספר לשון הרע ברבו ודבקה בו צרעת עד יום מותו שנאמר (מלכים ב ה׳:כ״ז) וצרעת נעמן תדבק בך [וגו׳] ויצא מלפניו מצורע כשלג. הוא היה אומר על גס הרוח נגעים באין עליו שכן מצינו בעוזיהו שנאמר (ד״ה ב כו) ובחזקתו גבה לבו עד להשחית וימעל מעל בה' [אלהיו ויבא אל היכל ה׳ להקטיר על מזבח הקטורת ויבוא אחריו] עזריהו הכהן ועמו כהנים לה׳ שמונים בני חיל ויעמדו על עוזיהו המלך ויאמרו לו לא לך עוזיהו להקטיר לה׳ כי לכהנים בני אהרן המקדשים להקטיר צא מן המקדש כי מעלת ולא לך לכבוד מה׳ אלהים ויזעף עוזיהו ובידו מקטרת להקטיר ובזעפו עם הכהנים והצרעת זרחה במצחו. באותה שעה נבקע היכל אילך ואילך שנים עשר מיל על שנים עשר מיל והיו הכהנים מבוהלים לצאת וגם הוא נבהל לצאת כי נגעו ה׳ ויהי מצורע עד יום מותו וישב בית החפשית מצורע כי נגזר מבית ה׳ ויותם בנו על בית המלך שופט את עם הארץ:

ועל שבועת שוא דכתיב (מלכים ב ה, כג) ויאמר נעמן הואל קח ככרים וכתי' (מלכים ב ה, כז) וצרעת נעמן תדבק בך וגו'

ומי שקיל כולי האי כסף ובגדים הוא דשקיל אמר ר' יצחק באותה שעה היה אלישע עוסק בשמנה שרצים אמר לו רשע הגיע עת ליטול שכר שמנה שרצים וצרעת נעמן תדבק בך ובזרעך לעולם (מלכים ב ז, ג) וארבעה אנשים היו מצורעים אמר רבי יוחנן זה גחזי ושלשת בניו