וַיִּשְׁאַ֥ל הַמֶּ֛לֶךְ לָאִשָּׁ֖ה וַתְּסַפֶּר־ל֑וֹ וַיִּתֶּן־לָ֣הּ הַמֶּלֶךְ֩ סָרִ֨יס אֶחָ֜ד לֵאמֹ֗ר הָשֵׁ֤יב אֶת־כָּל־אֲשֶׁר־לָהּ֙ וְאֵת֙ כָּל־תְּבוּאֹ֣ת הַשָּׂדֶ֔ה מִיּ֛וֹם עָזְבָ֥ה אֶת־הָאָ֖רֶץ וְעַד־עָֽתָּה׃ (פ)
תלמוד ירושלמי בבא בתרא
רַב אָמַר. אֵין חֲזָקָה לַבּוֹרֵחַ וְלֹא מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ. שְׁמוּאֵל אָמַר. יֵשׁ חֲזָקָה לַבּוֹרֵחַ וְיֵשׁ חֲזָקָה מֵאֶרֶץ לְאֶרֶץ. אָמַר רַב נַחְמָן בַּר רַב יִצְחָק. קַרְיָיא מְסַיֵיעַ לְמַה דָמַר שְׁמוּאֵל. וַיִּתֵּן לָהּ הַמֶּלֶךְ סְרִיס אֶחָד וגו׳.