מלכים ב יא:ו מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי עירובין

וְהַשְּׁלִשִׁית֙ בְּשַׁ֣עַר ס֔וּר וְהַשְּׁלִשִׁ֥ית בַּשַּׁ֖עַר אַחַ֣ר הָרָצִ֑ים וּשְׁמַרְתֶּ֛ם אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת הַבַּ֖יִת מַסָּֽח׃

תלמוד ירושלמי עירובין

נִיחָא בְשִׁילוֹ וּבְבֵית עוֹלָמִים. דָּמַר רִבִּי אָחָא בְשֵׁם שְׁמוּאֵל בַּר רַב יצְחָק. כַּמָּה יָגְעוּ נְבִיאִים הָרִאשׁוֹנִים לַעֲשׂוֹת שַׁעַר הַמִּזְרָחִי שֶׁתְּהֵא הַחַמָּה מְצַמְצֶמֶת בּוֹ בְּאֶחָד בִּתְקוּפַת טֵבֵת וּבְאֶחָד בִּתְקוּפַת תַּמּוּז. שִׁבְעָה שֵׁמוֹת נִקְרְאוּ לוֹ. שַׁעַר סוּר. שַׁעַר הַיְּסוֹד. שַׁעַר חֲרְיסִית. שַׁעַר אֵיתוֹן. שַׁעַר הַתָּוֶוךְ. שַׁעַר חָדָשׁ. שַׁעַר הָעֶלְיוֹן. שַׁעַר סוּר. שֶׁשָּׁם הָיוּ טְמֵאִים פּוֹרְשִׁין. הָדָא הוּא דִכְתִיב סוּרוּ טָמֵא קָרְאוּ לָמוֹ. שַׁעַר הַיְּסוֹד. שֶׁשָּׁם הָיוּ מִיַיסְּדִין אֶת הַהֲלָכָה. שַׁעַר חֲרְיסִית. שֶׁהוּא מְכוּוָּן כְּנֶגֶד זְרִיחַת הַחַמָּה. הֵיךְ מַה דְאַתְּ אָמַר הָאוֹמֵר לַחֶרֶס וְלֹא יִזְרָח. שַׁעַר הָאֵיתוֹן. שֶׁהוּא מְשַׁמֵּשׁ כְּנִיסָה וִיצִיאָה. שַׁעַר הַתָּוֶוךְ. שֶׁהוּא מְיוּסַד בֵּין שְׁנֵי שְׁעָרִים. שַׁעַר חָדָשׁ. שֶׁשָּׁם חִידְּשׁוּ סוֹפְרִים אֶת הַהֲלָכָה. שַׁעַר הָעֶלְיוֹן. שֶׁהוּא לְמַעֲלָה מֵעֶזְרַת יִשְׂרָאֵל הַחַיִל וְעֶזְרַת הַנָּשִׁים. וּמַעֲלָה יְתֵירָה הָיְתָה בְבֵית הָעוֹלָמִים.
שאל רבBookmarkShareCopy