וְגַם֩ דָּ֨ם נָקִ֜י שָׁפַ֤ךְ מְנַשֶּׁה֙ הַרְבֵּ֣ה מְאֹ֔ד עַ֛ד אֲשֶׁר־מִלֵּ֥א אֶת־יְרוּשָׁלִַ֖ם פֶּ֣ה לָפֶ֑ה לְבַ֤ד מֵֽחַטָּאתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר הֶחֱטִ֣יא אֶת־יְהוּדָ֔ה לַעֲשׂ֥וֹת הָרַ֖ע בְּעֵינֵ֥י יְהוָֽה׃
תלמוד ירושלמי סנהדרין
כַּד דְּקָם מְנַשֶּׁה הַוָה פרי חוֹרֵי יְשַׁעְיָה. בָּעֵי מִיקְטְלוּנֵיהּ וְהוּא עֲרַק מִן קֳדָמוֹיי. עֲרַק לְאַרְזָא וּבְלָעֵיהּ אַרְזָא. חֲסַר צִיצִתָא דְגוּלְתֵיהּ. אֲתוֹן וְאָמְרִין קֳדָמוֹי. אֲמַר לוֹן. אַזְלוֹן וְנַסְּרוֹן אַרְזָא. וְנַסְּרוּ לְאַרְזָא וְאִיתְחֲמֵי דָּמָא נְגַד. וְלֹא אָבָה יְי לִסְלוֹחַ. מִיכָּן שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק לְעָתִיד לָבוֹא. וְהָא כְתִיב מִלְבַד חַטּאוֹת מְנַשֶּׁה בֶן יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה. נֵימַר. עַד דְּלֹא יַחֲזוֹר בֵּיהּ. עַל כָּל הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה. נֵימַר. עַד שֶׁלֹּא עָשָׂה תְשׁוּבָה. וְהָא כְתִיב כִּי הוּא אָמוֹן הִרְבָּה אַשְׁמָה. לֹא הוֹסִיף אֶלָּא חִידֵּשׁ. וְהָכְתִיב וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלַם פֶּה לָפֶה. וְכִי אֶיפְשַׁר לְבָשָׂר וְדָם לְמַלְאוֹת אֶת יְרוּשָׁלַם דָּם נָקִי פֶּה לָפֶה. אֶלָּא שֶׁהָרַג אֶת יְשַׁעְיָהוּ שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּמֹשֶׁה. דִּכְתִיב בֵּיהּ פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ.
יומא
שפיכות דמים דכתיב (מלכים ב כא, טז) וגם דם נקי שפך מנשה [הרבה מאד] עד אשר מלא את ירושלם פה לפה
יומא
בא אביו של תינוק ומצאו כשהוא מפרפר אמר הרי הוא כפרתכם ועדיין בני מפרפר ולא נטמאה סכין ללמדך שקשה עליהם טהרת כלים יותר משפיכות דמים וכן הוא אומר (מלכים ב כא, טז) וגם דם נקי שפך מנשה [הרבה מאד] עד אשר מלא ירושלים פה לפה