וְגַ֤ם דַּֽם־הַנָּקִי֙ אֲשֶׁ֣ר שָׁפָ֔ךְ וַיְמַלֵּ֥א אֶת־יְרוּשָׁלִַ֖ם דָּ֣ם נָקִ֑י וְלֹֽא־אָבָ֥ה יְהוָ֖ה לִסְלֹֽחַ׃
תלמוד ירושלמי סנהדרין
כַּד דְּקָם מְנַשֶּׁה הַוָה פרי חוֹרֵי יְשַׁעְיָה. בָּעֵי מִיקְטְלוּנֵיהּ וְהוּא עֲרַק מִן קֳדָמוֹיי. עֲרַק לְאַרְזָא וּבְלָעֵיהּ אַרְזָא. חֲסַר צִיצִתָא דְגוּלְתֵיהּ. אֲתוֹן וְאָמְרִין קֳדָמוֹי. אֲמַר לוֹן. אַזְלוֹן וְנַסְּרוֹן אַרְזָא. וְנַסְּרוּ לְאַרְזָא וְאִיתְחֲמֵי דָּמָא נְגַד. וְלֹא אָבָה יְי לִסְלוֹחַ. מִיכָּן שֶׁאֵין לוֹ חֵלֶק לְעָתִיד לָבוֹא. וְהָא כְתִיב מִלְבַד חַטּאוֹת מְנַשֶּׁה בֶן יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה. נֵימַר. עַד דְּלֹא יַחֲזוֹר בֵּיהּ. עַל כָּל הַכְּעָסִים אֲשֶׁר הִכְעִיסוֹ מְנַשֶּׁה. נֵימַר. עַד שֶׁלֹּא עָשָׂה תְשׁוּבָה. וְהָא כְתִיב כִּי הוּא אָמוֹן הִרְבָּה אַשְׁמָה. לֹא הוֹסִיף אֶלָּא חִידֵּשׁ. וְהָכְתִיב וְגַם דָּם נָקִי שָׁפַךְ מְנַשֶּׁה הַרְבֵּה מְאֹד עַד אֲשֶׁר מִלֵּא אֶת יְרוּשָׁלַם פֶּה לָפֶה. וְכִי אֶיפְשַׁר לְבָשָׂר וְדָם לְמַלְאוֹת אֶת יְרוּשָׁלַם דָּם נָקִי פֶּה לָפֶה. אֶלָּא שֶׁהָרַג אֶת יְשַׁעְיָהוּ שֶׁהָיָה שָׁקוּל כְּמֹשֶׁה. דִּכְתִיב בֵּיהּ פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ.