וַיְהִ֣י יְשַׁעְיָ֔הוּ לֹ֣א יָצָ֔א העיר [חָצֵ֖ר] הַתִּֽיכֹנָ֑ה וּדְבַר־יְהוָ֔ה הָיָ֥ה אֵלָ֖יו לֵאמֹֽר׃
תלמוד ירושלמי סנהדרין
כְּתִיב וַיְהִי דְּבַר יְהֹוָה אֶל יְשַׁעְיָהוּ הַנָּבִיא לֵאמֹר. לֵךְ וְאָמַרְתָּ אֶל חִזְקִיָּה נְגִיד עַמִּי כֹּה אָמַר יְי אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִילָּתֶךָ רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ הִנְנִי מוֹסִיף עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. אֲמַר לֵיהּ. כְּדוֹן אָמְרִית לֵיהּ הָכֵין. וּכְדוֹן אֲנָא מֵימַר לֵיהּ הָכֵין. אֲמַר לֵיהּ. גַּבְרָא רַבָּה הוּא וְלֵית הוּא מְהֵימְנָתִי. אֲמַר לֵיהּ. עִינְוָון סַגִּין הוּא וְהוּא מְהֵימָן לָךְ. וְלֹא עוֹד אֶלָּא עֲדַיִין לֹא יָצָאת הֲבָרָה בָעִיר. וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ לֹא יָצָא חָצֵר הַתִּיכוֹנָה. הָעִיר כְּתִיב.
עירובין
א"ר יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו שנאמר (מלכים ב כ, ד) ויהי ישעיהו לא יצא (אל) חצר התיכונה כתיב העיר וקרינן חצר מכאן לאיסטרטיא של מלך שהיו כעיירות בינוניות