אַיֶּ֥לֶת אֲהָבִ֗ים וְֽיַעֲלַ֫ת־חֵ֥ן דַּ֭דֶּיהָ יְרַוֻּ֣ךָ בְכָל־עֵ֑ת בְּ֝אַהֲבָתָ֗הּ תִּשְׁגֶּ֥ה תָמִֽיד׃
תלמוד ירושלמי ברכות
[רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ מִיהֲגִי] בְּאוֹרַיְּתָא סַגִּין הֲוָה נְפִיק לֵיהּ לְבַר מִתְּחוּמָא דְּשַׁבָּתָא וְהוּא לָא יְדַע לְקַיֵּים מָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד. רִבִּי יוּדָן בֵּי רִבִּי יִשְׁמָעְאֵל [מִיהֲגִי] בְּאוֹרַיְּתָא סַגִּין הֲוָות גוּלְתֵיהּ שְׁרָעָה מִינֵיהּ [וְהוּא לָא יְדַע לְקַיֵּים מָה שֶׁנֶּאֱמַר בְּאַהֲבָתָהּ תִּשְׁגֶּה תָמִיד. רִבִּי לְעָזָר בֵּירִבִי שִׁמְעוֹן מִיהֲגִי בְּאוֹרַיְּתָא סַגִּין הֲוָות גוּלְתֵיהּ שְׁרָעָה מִינֵיהּ] וַחֲכִינָא מִזְדַּהֲרָא לָהּ. אָמְרִין לֵיהּ תַּלְמִידוֹי רִבִּי הָא גוּלְתֵךְ שְׁרִיעָה. אָמַר לוֹן וְלֵית הַהִיא רְשִׁיעָתָא זְהִירָא לָהּ.
עירובין
א"ר שמואל בר נחמני מאי דכתיב (משלי ה, יט) אילת אהבים ויעלת חן וגו' למה נמשלו דברי תורה לאילת לומר לך מה אילה רחמה צר וחביבה על בועלה כל שעה ושעה כשעה ראשונה אף דברי תורה חביבין על לומדיהן כל שעה ושעה כשעה ראשונה
עירובין
ויעלת חן שמעלת חן על לומדיה דדיה ירווך בכל עת למה נמשלו דברי תורה כדד מה דד זה כל זמן שהתינוק ממשמש בו מוצא בו חלב אף דברי תורה כל זמן שאדם הוגה בהן מוצא בהן טעם