משלי טז:יא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי פאה ותלמוד ירושלמי הוריות

כְּתִיב וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת דִּבָּתָם רָעָה אֶל אֲבִיהֶם. מַה אָמַר רִבִּי מֵאִיר וְרִבִּי יְהוּדָה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן. רִבִּי מֵאִיר אָמַר חֲשׁוּדִין הֵן עַל אֵבֶר מִן הַחַי. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר מְזַלְזְלִין הֵן בִּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת וְנוֹהֲגִין בָּהֶן כַּעֲבָדִים. וְרִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר נוֹתְנִין הֵן עֵינֵיהֶן בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. אָמַר רִבִּי יוֹדָה בֶּן פָּזִי פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַיי מַעֲשֵׂהוּ כָּל אַבְנֵי כִיס. מַה אָמַר חֲשׁוּדִין הֵן עַל אֵבֶר מִן הַחַי. אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּךְ אֲנִי מוֹכִיחַ עֲלֵיהֶן שֶׁהֵן שׁוֹחֲטִין וְאוֹכְלִין וַיִּשְׁחֲטוּ שְׂעִיר עִזִּים וַיִּטְבְּלוּ אֶת הַכֻּתּוֹנֶת בְּדָם. מַה אָמַר מְזַלְזְלִין הֵן בִּבְנֵי הַשְּׁפָחוֹת וְנוֹהֲגִין בָּהֶן כַּעֲבָדִים לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף. מַה אָמַר נוֹתְנִין עֵינֵיהֶן בִּבְנוֹת הָאָרֶץ. הָא דוּבָּא מִתְגָּרִיָּא לָךְ. וַתִּשָּׂא אֵשֶׁת אֲדוֹנָיו אֶת עֵינֶיהָ אֶל יוֹסֵף וְגוֹמֵר.

דָּרַשׁ רִבִּי אָחָא. פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לַיי מַעֲשֵׂהוּ כָּל אַבְנֵי כִיס. פֶּלֶס זֶה הַמִּקְרָא. מֹאזְנֵי זֶה הַמִּשְׁנָה. מִשְׁפָּט זֶה הַתַּלְמוּד. לַיי זֶה הַתּוֹסֶפֶת. מַעֲשֵׂהוּ כָּל אַבְנֵי כִיס. כּוּלְּהֶם נוֹטְלִין שְׂכָרָן מִכִּיס אֶחָד.