משלי יז:ה מקורות בתלמוד: מסכת ציצית, תלמוד ירושלמי ברכות, תלמוד ירושלמי תענית ומסכת שמחות

אין מתירין ציצית על המת אבא שאול בן בטנית אומר אבא אמר לי כשאמות התיר לו ציציות שיש בה משום קדושה וחכמים אומרים אין בה משום קדושה אלא עושה אותה תכריך למת ומרדעת לחמור:

רִבִּי יוֹנָה רִבִּי יוֹסֵי גְלִילִיָּא בְשֵׁם רִבִּי יָסָא בָּר חֲנִינָא אֵין שׁוֹאֲלִין הֲלָכָה לִפְנֵי מִיטָּתוֹ שֶׁל מֵת. וְהָא רִבִּי יוֹחָנָן שָׁאַל לְרִבִּי יַנַּאי קוֹמֵי עַרְסֵיהּ דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹצָדָק הִקְדִּישׁ עוֹלָתוֹ לְבֶדֶק הַבַּיִת וַהֲוָּה מְגִיב לֵיהּ. נֵימַר כַּד הֲוָה רָחִיק אוֹ כַד הֲווּן מַסְקִין לֵיהּ לְסִדְרָה. וְהָא רִבִּי יִרְמְיָה שָׁאַל לְרִבִּי זְעִירָא קוֹמֵי עַרְסֵיהּ דְּרִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק. נֵימַר כַּד הֲוָה רָחִיק הֲוָה מְגִיב לֵיהּ. כַּד הֲוָה קָרִיב לָא הֲוָה מְגִיב לֵיהּ.

הלכה: רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן מַה טַעַם אָמְרוּ אָדָם לוֹבֵשׁ תְּפִילִּין וְקוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל כְּדֵי שֶׁיְּקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִילָּה מֻשְׁלָם. רַב אָמַר קוֹרֵא אֶת שְׁמַע וְלוֹבֵשׁ אֶת תְּפִילָּיו וּמִתְפַּלֵּל. מַתְנִיתָא רַב פְּלִיגָא עִילוֹי. הֲרֵי שֶׁהָיָה עָסוּק עִם הַמֵּת בְּקֶבֶר וְהִגִּיעַ עוֹנַת קִרְיַת שְׁמַע הֲרֵי זֶה פוֹרֵשׁ לְמָקוֹם טָהֳרָה וְלוֹבֵשׁ תְּפִילִּין וְקוֹרֵא אֶת שְׁמַע וּמִתְפַּלֵּל. מַתְנִיתָא מְסַיְיעָא לְרַב לֹא שֶׁאָדָם יְקַבֵּל עָלָיו מַלְכוּת שָׁמַיִם תְּחִילָּה וְאַחַר כַּךְ יְקַבֵּל עָלָיו עוֹל מִצְוֹת.