משלי י:כב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי מועד קטן ותלמוד ירושלמי ברכות

הוֹרֵי רִבִּי אָחָא בַּבָּא מִן הַדֶּרֶךְ וְהָיוּ רַגְלָיו קֶיהוֹת עָלָיו שֶׁמּוּתָּר לְהַרְחִיצָם בַּמַּיִם. תַּנֵּי. אָבֵל וּמְנוּדֶּה שֶׁהָיוּ מְהַלְּכִין בַּדֶּרֶךְ מוּתָּרִין בִּנְעִילַת הַסַּנְדָּל. לִכְשֶׁיָּבוֹאוּ לָעִיר יַחֲלוֹצוּ. וְכֵן בְּתִשְׁעָה בְאַב וְכֵן בְּתַעֲנִית צִיבּוּר. תַּנֵּי. מְקוֹם שְׁנָּהֲגוּ לִשְׁאוֹל בְשָׁלוֹם אֲבֵילִים בַּשַּׁבָּת שׁוֹאֲלִין. וּבַדָּרוֹם שׁוֹאֲלִין. רִבִּי הוֹשַׁעְיָה רַבָּא אֲזַל לְחַד אֲתַר. חֲמָא אָבֵילַיָיא בְשׁוּבְתָא וּשְׁאַל בּוֹן. אֲמַר. אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ מִנְהַג מְקוֹמְכֶם. אֶלָּא שָׁלוֹם עֶלֵיכֶם כְּמִנְהַג מְקוֹמֵינוּ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי חֲלַפְתָּא הֲוָה מְשַׁבֵּחַ בְּירִבִּי מֵאִיר קוֹמֵי צִיפּוֹרָאִיי. אָדָם גָּדוֹל אָדָם קָדוֹשׁ אָדָם צְנוּעַ. חַד זְמַן חֲמָא אָבֵילַיָיא בְּשַׁבְּתָא וּשְׁאַל בּוֹן. אָמְרִין לֵיהּ. רִבִּי. אָהֶנּוּ דְאַתְּ מַתְנִי שְׁבָחֵיהּ. אֲמַר לוֹן. מָה עֲבַד. אָמְרוּ לֵיהּ. חֲמָא אָבֵילַיָא בְשׁוּבְתָא וּשְׁאַל בּוֹן. אֲמַר לוֹן. בָּעֵיי אַתּוֹן מֵידַע מָהוּ חֵיילֵיהּ. בָּא לְהוֹדִיעֵנוּ שֶׁאֵין אֵבֶל בַּשַּׁבָּת. דִּכְתִיב בִּרְכַּת יי הִיא תַעֲשִׁיר. זוֹ בִּרְכַּת שַׁבָּת. וְלֹא יוֹסִיף עֶצֶב עִמָּהּ. זוֹ אֲבֵילוּת. כְּמַה דַתְּ אֲמַר נֶעֱצַב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ.

אֵי זוֹ הִיא מִיטָּה וְאֵי זוֹ הִיא דַּרְגֵּשׁ. אָמַר רִבִּי יִרְמְיָה. כָּל שֶׁמְסָרְגִין עַל גּוּפָהּ זוֹ הִיא מִיטָּה. וְכָל שֶׁאֵין מְסָרְגִין עַל גּוּפָהּ זוֹ הִיא דַּרְגֵּשׁ. וְהָא תַנִּינָן. הַמִּיטָּה וְהָעֲרִיסָה מִשֶּׁיְּשׁוּפֵם בְּעוֹר הַדָּג. אִם מְסָרֵג הוּא עַל גּוּפָהּ לְאֵי זֶה דָבָר הוּא שָׁפָהּ. אָמַר רִבִּי לָעְזָר. תִּיפְתָּר בְּאִילֵּין עַרְסָתָא קַיְסָרִיָיתָא דְּאִית לָהּ נִיקְבָן.

תַּנִּי בְּמָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִשְׁאוֹל אֲבֵילִים בְּשַׁבָּת שׁוֹאֲלִין. וּבְדָרוֹם שׁוֹאֲלִין. רִבִּי הוֹשַׁעְיָא רוּבָּא אֲזַל לְחַד אֲתָר וַחֲזָא אֲבֵילַיָּא בְשׁוּבְתָּא וּשְׁאִיל בּוֹן. אָמַר לוֹן אֲנִי אֵינִי יוֹדֵעַ מִנְהַג מְקוֹמְכֶם. אֶלָּא שָׁלוֹם עֲלֵיכֶם כְּמִנְהַג מְקוֹמֵינוּ. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי חֲלַפְתָּא מְשַׁבֵּחַ בִּדְרִבִּי מֵאִיר קוֹמֵי צִיפּוֹרָאֵי אָדָם גָּדוֹל אָדָם קָדוֹשׁ אָדָם צָנוּעַ. חַד זְמָן חֲמָא אֲבֵלַיָּיא בְשׁוּבְתָּא וּשְׁאַל בּוֹן. אָמְרִין לֵיהּ אֲהֵן דְּאַתְּ מַתְנֵי שְׁבָחֵיהּ. אָמַר לוֹן מַה עִיסְקֵיהּ. אָמְרִין לֵיהּ חֲמָא אֲבֵילַיָּיא בְשׁוּבְתָּא וּשְׁאַל בּוֹן. אָמַר לוֹן בָּעְאֵי אַתּוּן מֵידָע מַהוּ חֵילֵיהּ בָּא לְהוֹדִיעֲכֶם שֶׁאֵין אֵבֶל בְּשַׁבָּת. הֲדָא הִיא דִּכְתִיב בִּרְכַת יי הִיא תַעֲשִׁיר זוּ בִרְכַת שַׁבָּת. וְלֹא יוֹסִיף עֵצֶב עִמָּהּ זוּ אֲבֵילוּת. כְּמָה דְתֵימָא נֶעֱצָב הַמֶּלֶךְ עַל בְּנוֹ.