משלי י:כז מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יומא, יומא ובבא בתרא

לְלִישְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין. אַבָּא שָׁאוּל הָיָה קוֹרֵא אוֹתָהּ לִשְׁכַּת בּוּלֶווטִין. בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ קוֹרִין אוֹתָהּ לִשְׁכַּת בּוּלֶווטִין. וְעַכְשָׁיו הֵן קוֹרִין אוֹתָהּ לִשְׁכַּת פַּלְהֶדְרִין. פְּרֳאִיֵּרְתֵין מִילָּא עֲבֵידָה. בְּרִאשׁוֹן שֶׁהָיוּ מְשַׁמְּשִׁין הוּא וּבְנוּ וּבֶן בְּנוּ. שִׁימְּשׁוּ בוֹ שְׁמוֹנָה עָשָׂר כֹּהֲנִים. אֲבָל בַּשֵּׁינִי עַל יְדֵי שֶׁהָיוּ נוֹטְלִין בְּדָמִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שֶׁהָיוּ הוֹרְגִין זֶה אֶת זֶה בִכְשָׁפִים. שִׁימְּשׁוּ בוֹ שְׁמוֹנִים כֹּהֲנִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שְׁמוֹנִים וְאֶחָד. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שְׁמוֹנִים וּשְׁנַיִם. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שְׁמוֹנִים וְשָׁלֹשׁ. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שְׁמוֹנִים וְאַרְבַּע. וְיֵשׁ אוֹמְרִים. שְׁמוֹנִים וְחָמֵשׁ. וּמֵהֶן שִׁימְּשׁוּ שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק אַרְבָּעִים שָׁנָה. אָמַר רִבִּי אָחָא. כְּתוּב יִרְאַת יי תּוֹסִיף יָמִים. אֵילּוּ כֹהֲנִים שֶׁשִּׁימְּשׁוּ בַבַּיִת הָרִאשׁוֹן. וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצוֹרְנָה. אֵילּוּ שֶׁשִּׁימְּשׁוּ בַבִּינְיָין הַשֵּׁינִי. מַעֲשֶׂה בְאֶחַד שֶׁשִּׁילַּח בְּיַד בְּנוֹ שְׁתֵי מִידּוֹת שֶׁלְכֶּסֶף מְלֵיאוֹת כֶּסֶף וּמְחוּקֵיהֶן כֶּסֶף. וּבָא אַחֵר וְשִּׁילַּח בְּיַד בְּנוֹ שְׁתֵי מִידּוֹת שֶׁלְזָהָב מְלֵיאוֹת זָהָב וּמְחוּקֵיהֶן זָהָב. אָמְרוּ. כָּפָה הַסִּיח אֶת הַמְּנוֹרָה.

אמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן מאי דכתיב (משלי י, כז) יראת ה' תוסיף ימים ושנות רשעים תקצרנה יראת ה' תוסיף ימים זה מקדש ראשון שעמד ארבע מאות ועשר שנים ולא שמשו בו אלא י"ח כהנים גדולים

לא לעולם כדקתני ודקאמרת מאי טעמא דרשב"ג משום דאמר ליה אי בדמי לית לי דמי למיתן לך במתנה לא ניחא לי דכתיב (משלי טו, כז) ושונא מתנות יחיה