משלי כב:כח מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי פאה

משנה: אֵי זֶהוּ פֶרֶט הַנּוֹשֵׁר בִּשְׁעַת הַבְּצִירָה. הָיָה בוֹצֵר עָקַר אֶת הָאֶשְׁכּוֹל הִיסְבַּךְ בֶּעָלִים וְנָפַל בָּאָרֶץ וְנִפְרַט הֲרֵי זֶה שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. הַמֵּנִיחַ כַּלְכָּלָה תַּחַת הַגֶּפֶן בְּשָׁעָה שֶׁהוּא בוֹצֵר הֲרֵי זֶה גוֹזֵל אֶת הָעֲנִיִים. עַל זֶה נֶאֱמַר אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם. וְאֵי זוּ הִיא עוֹלֶלֶת כָּל שֶׁאֵין לָהּ לֹא כָתֵף וְלֹא נָטֵף אִם יֵֵשׁ לָהּ כָתֵף וְנָטֵף שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת. אִם סָפֵק לָעֲנִיִים. עוֹלֶלֶת שֶׁבְּאַרְכּוּבָה אִם נִקְרַעַת עִם הָאֶשְׁכּוֹל שֶׁל בַּעַל הַבַּיִת וְאִם לָאו הֲרֵי הוּא שֶׁל עֲנִיִים. גַּרְגִּר יְחִידִי רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אֶשְׁכּוֹל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים עוֹלֶלֶת.

משנה: הַמּוֹכֵר שָׂדֵהוּ הַמּוֹכֵר מוּתָּר וְהַלּוֹקֵחַ אָסוּר. לֹא יִשְׂכּוֹר אָדָם אֶת הַפּוֹעֵל עַל מְנָת שֶׁיְּלַקֵּט בְּנוֹ אַחֲרָיו. וּמִי שֶׁאֵינוּ מֵנִיחַ אֶת הָעֲנִיִים לְלַקֵּט אוֹ שֶׁהוּא מֵנִיחַ אֶת אֶחָד וְאֶת אֶחָד לָאו אוֹ שֶׁהוּא מְסַיֵיעַ אֶת אֶחָד מֵהֶן הֲרֵי זֶה גוֹזֵל אֶת הָעֲנִיִים. עַל זֶה נֶאֱמַר אַל תַּסֵּג גְּבוּל עוֹלָם.