אַל־תְּהִ֥י בְסֹֽבְאֵי־יָ֑יִן בְּזֹלֲלֵ֖י בָשָׂ֣ר לָֽמוֹ׃
תלמוד ירושלמי סנהדרין
משנה: מֵאֵימָתַי הוּא חַיָיב מִשֶּׁיֹּאכַל טרטימר בָּשָׂר וְיִשְׁתֶּה חֲצִי לוֹג יַיִן בָּאִיטַלְקִי. רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר מְנָה בָשָׂר וְלוֹג יָיִן. אָכַל בַּחֲבוּרַת מִצְוָה אָכַל בְּעִבּוּר הַחֹדֶשׁ אָכַל מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלִַם. אָכַל נְבֵלוֹת וּטְרֵפוֹת וּשְׁקָצִים וּרְמָשִׂים. אָכַל דָּבָר שֶׁהוּא מִצְוָה וְדָבָר שֶׁהוּא עֲבֵרָה אָכַל כָּל מַאֲכָל וְלֹא אָכַל בָּשָׂר שָׁתָה כָל מַשְׁקֶה וְלֹא שָׁתָה יַיִן אֵינוֹ נַעֲשֶׂה בֵן סוֹרֵר וּמוֹרֶה עַד שֶׁיֹּאכַל בָּשָׂר וְיִשְׁתֶּה יַיִן שֶׁנֶּאֱמַר זוֹלֵל וְסֹבֵא. וְאַף עַל פִּי שֶׁאֵין רְאָיָה לַדָּבָר זֵכֶר לַדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר אַל תְּהִי בְסוֹבְאֵי יָין בְּזוֹלְלֵי בָשָׂר לָמוֹ:
סנהדרין
איתיביה אביי איש אין לי אלא איש בן ט' שנים ויום אחד שראוי לביאה מניין ת"ל ואיש
סנהדרין
אכל דבר שהוא מצוה ודבר שהוא עבירה אכל כל מאכל ולא אכל בשר שתה כל משקה ולא שתה יין אינו נעשה בן סורר ומורה עד שיאכל בשר וישתה יין שנאמר (דברים כא, כ) זולל וסובא ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר שנאמר (משלי כג, כ) אל תהי בסובאי יין בזוללי בשר למו: