משלי כה:ב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי חגיגה ושבת

אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֶּן חֲנִינָה. הַמִּתְכַּבֵּד בַּקָּלוֹן חֲבֵירוֹ אֵין לוֹ חֶלֶק לְעוֹלָם הַבָּא. הַמִּתְכַּבֵּד בִּכְבוֹד חַי הָעוֹלָמִים לֹא כָל שֶׁכֵּן. מַּה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵיאֶיךָ. אַל יְהִי לוֹ בְּמָה רַב טוּבְךָ. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב כְּבוֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר וגו׳. כְּבֹד אֱלֹהִים הַסְתֵּר דָּבָר עַד שֶׁלֹּא נִבְרָא הָעוֹלָם. כְּבוֹד מְלָכִים חֲקוֹר דָּבָר. מִשֶּׁנִּבְרָא הָעוֹלָם. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב הֲזֹאת יָדַעְתָּ מִנִּי עַד. אֲבָל אַתְּ מִנִּי שִׂים אָדָם עֲלֵי אָרֶץ.

אין שם לא נכרי ולא חמור ולא חרש ולא שוטה ולא קטן מאי אמר רבי יצחק עוד אחרת היתה ולא רצו חכמים לגלותה מאי עוד אחרת היתה מוליכו פחות פחות מד' אמות אמאי לא רצו חכמים לגלותה משום (משלי כה, ב) כבוד אלהים הסתר דבר וכבוד מלכים חקור דבר והכא מאי כבוד אלהים איכא דילמא אתי לאתויי ד' אמות ברה"ר