משלי לא:ח מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סנהדרין, כתובות, גיטין ובבא בתרא

רַב הוּנָא כַּד הֲוָה חֲמִי סָהֲדוּ מְכַוְונָא הֲוָה חֲקַר וְכַד הֲוָה חֲמִי הָכֵן הֲוָה מְכַוֵון. רַב הוּנָא מֵיקַל לְדַיָינָא דַאֲמַר. מְקַבְּלִין עֲלֵיכוֹן חַד סָהִיד. אֶלָּא יֵימְרוּן אִינּוּן. רַב הוּנָא כַּד הֲוָה יְדַע זְכוּ לְבַר נָשׁ בְּדִינָא וְלָא הֲוָה יְדַע לֵיהּ הֲוָה פְתַח לֵיהּ. עַל שֵׁם פְּתַח פִּיךָ לְאִלֵּם.

אמר רב ששת לא קשיא הא רבן גמליאל והא ר' יהושע אימר דשמעת ליה לרבן גמליאל היכא דקא טענה איהי היכא דלא קא טענה איהי מי שמעת ליה אין כיון דאמר ר"ג מהימנא כגון זו (משלי לא, ח) פתח פיך לאלם הוא:

כי אתו לקמיה דרב אמר ליה מידי פרוסבול היה לך ואבד כגון זה פתח פיך לאלם הוא