משלי ל:כ מקורות בתלמוד: מסכת כלה רבתי, תלמוד ירושלמי כתובות, כתובות ויומא

ברייתא ואל תבוש משיניך שלא תאכל יותר מדאי: [גמ׳] זה יצר הרע וכן הוא אומר שן רעה ורגל מועדת מבטח בוגד ביום צרה ודילמא משום אוכלא וגזלה הוא דקא אמר לא סלקא דעתך בעבירה קא עסיק אי הכי ליתני שמא תעבור לשון טהרה קתני לה כדכתיב אכלה ומחתה פיה:

רִבִּי יִרְמְיָה בְּעָא. אִילֵּין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לֹא מִסְתַּבְּרָא מֵיעַבְּדִינוֹן בְּטֵילִין. אָמַר רִבִּי מָנָא. לֹא מִסְתַּבְּרָא דְלָא כְּאַסַּפּוֹן שֶׁהֵן יְגֵיעִין יוֹתֵר. רַב אָמַר. אוֹכֶלֶת עִמּוֹ מִּלֵּילֵי שֶׁבָּת לְלֵילֵי שַׁבָּת. בִּלְשׁוֹן נְקִיָיה.

משנה: נוֹתְנִין לָהּ מָעָה כֶסֶף לִצְרָכֶיהָ וְאוֹכֶלֶת עִמּוֹ לֵּילֵי שַׁבָּת. וְאִם אֵינוֹ נוֹתֵן לָהּ מָעָה כֶסֶף לִצְרָכֶיהֵ מַעֲשֵׂה יָדֶיהָ שֶׁלָּהּ. וּמַה הִיא עוֹשָׂה לוֹ. מִשְׁקַל חָמֵשׁ סְלָעִים שֶׁתִי בִּיהוּדָה שֶׁהֵן עֶשֶׂר סְלָעִים בַּגָּלִיל. אוֹ מִשְׁקַל עֶשֶׂר סְלָעִים עֵרֶב בִּיהוּדָה שֶׁהֵן עֶשְׂרִים סְלָעִים בַּגָּלִיל. וְאִם הָיְתָה מֵינִיקָה פּוֹחְתִין לָהּ מִמַּעֲשֵׂה יָדֶיהָ וּמוֹסִיפִין לָהּ עַל מְזוֹנוֹתֶיהָ. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בֶּעָנִי שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל. אֲבָל בַּמְכוּבָּד שֶׁבְּיִשְׂרָאֵל הַכֹּל לְפִי כְבוֹדוֹ.