משלי ל:לא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי ראש השנה וסנהדרין

רִבִּי חֲנַנְיָה חַבְרֵהוֹן דְּרַבָּנִן בָּעֵי. וְאֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא רוֹאֶה אֶת הַנּוֹלָד. וְלֹא שְׁמִיעַ דְּאָמַר רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא דָּן אֶת הָאָדָם אֶלָּא בְשָׁעָה שֶׁהוּא עוֹמֵד בָּהּ. מַה טָעֲמָא. אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱלֹהִים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם. אָמַר רִבִּי לֵוִי. כָּתוּב לֹא יִתְיַצְּבוּ הוֹלְלִים לְנֶגֶד עֵינֶיךָ. לָמָּה. [שֶׁ]שָׂנֵאתָ כָּל פֹּעֲלֵי [אָוֶן]. דָּרַשׁ רִבִּי יִשֹשָכָר דִּכְפַר מֶנְדִּי. כִּי הוּא יָדַע מְתֵי שָׁוְא וַיַּרְא אָוֶן וְלֹא יִתְבּוֹנָן. אָמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁע בֶּן לֵוִי. אִם זַךְ וְיָשָׁר הָיִיתָה אֵין כָּתוּב כָּאן. אֶלָּא אִם זַךְ וְיָשָׁר אָתָּה. אָמַר רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא. זַרְזִיר מָתְנַיִם אוֹ תָיִשׁ וּמֶלֶךְ אַל קוּם עִמּוֹ. בְּנוֹהֵג שְׁבָּעוֹלָם זֶה מְבַקֵּשׁ לְנַצֵּח זַרְזִירוֹ וְזֶה מְבַקֵּשׁ לְנַצֵּחַ זַרְזִירוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא אֵינוֹ כֵן אֶלָּא וּמֶלֶךְ אַל קוּם עִמּוֹ. לֹא בָעֵי תָקוּם עַל דִּידֵּיהּ. [כִּי] לֹא לָנֶצַח יָרִיב. לֹא לִנְצוֹחַ יָרִיב.

אמר רב נחמן אמר רב מאי דכתיב (משלי ל, לא) זרזיר מתנים או תיש ומלך אלקום עמו ד' מאות ועשרים וארבע בעילות בעל אותו רשע אותו היום והמתין לו פנחס עד שתשש כחו והוא אינו יודע שמלך אלקום עמו