נחמיה ט:לב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי מגילה, מגילה ויומא

אִית תַּנָּיִי תַנֵּי. פּוֹתֵחַ וְרוֹאֶה גּוֹלֵל וּמְבָרֵךְ. אִית תַּנָּיִי תַנֵּי. פּוֹתֵחַ וְרוֹאֶה וּמְבָרֵךְ. רִבִּי זְעוּרָה אַבָּא בַּר יִרְמְיָה רַב מַתָּנָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. הֲלָכָה כְמִי שֶׁהוּא אוֹמֵר. פּוֹתֵחַ וְרוֹאֶה וּמְבָרֵךְ. וּמַה טַעַם. וּכְפִתְחוֹ עָמְדוּ כָל הָעָם. וּמַה כְתִיב בַּתְרֵיהּ. וַיְבָרֶךְ עֶזְרָא אֶת י י הָאֱלֹהִים הַגָּדוֹל. בַּמֶּה גִידְלוֹ. רִבִּי גִידּוּל אָמַר. בְּשֵׁם הַמְפוֹרָשׁ. רַב מַתָּנָה אָמַר. בִּבְרָכָה גִידְלוֹ. רִבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לִֵוי. לָמָּה נִקְרְאוּ אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה. שֶׁהֶחֱזִירוּ אֶת הַגְּדוּלָּה לְיוֹשְׁנָהּ. אָמַר רִבִּי פִינְחָס. מֹשֶׁה הִתְקִין מַטְבֵּיעָהּ שְׁלְתְּפִילָּה. הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא. יִרְמְיָה אָמַר. הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּיבּוֹר. וְלֹא אָמַר נוֹרָא. וְלָמָּה הוּא גִיבּוֹר. לָזֶה נָאֶה לְהִיקָּרוֹת גִּיבּוֹר. שֶׁהוּא רוֹאֶה חוּרְבַּן בֵּיתוֹ וְשׁוֹתֵק. וְלָמָּה לֹא אָמַר נוֹרָא. אֵין נוֹרָא אֶלָּא בֵית הַמִּקְדָּשׁ. דִּכְתִיב נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ. דָּנִיאֵל אָמַר. הָאֵל הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְלָמָּה לֹא אָמַר גִּיבּוֹר. בָּנָיו מְסוּרִין בְּקוֹלָרִין. אֵיכָן הִיא גְבוּרָתוֹ. וְלָמָּה הוּא אָמַר נוֹרָא. לָזֶה נָאֶה לְהִיקָּרוֹת נוֹרָא. בְּנוֹרָאוֹת שֶׁעָשָׂה עִמָּנוּ בְּכִבְשָׁן הָאֵשׁ. וְכֵיוָן שֶׁעָמְדוּ אַנְשֵׁי כְנֶסֶת הַגְּדוֹלָה הֲחֱזִירוּ אֶת הַגְּדוּלָּה לְיוֹשְׁנָהּ. וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד אַל יִמְעַט לְפָנֶיךָ וגו׳. וּבָשָׂר וָדָם יֵשׁ בּוֹ כֹחַ לִיתֵּן קִצְבָה בִדְבָרִים הַלָּלוּ. אָמַר רִבִּי יִצְחָק בַּר לָעְזָר. יוֹדְעִין הֵן הַנְּבִיאִים שֶׁאֱלוֹהֶן אַמִּיתִי וְאֵינָן מַחֲנִיפִין לֹו.

אמר ליה סיימתינהו לשבחיה דמרך השתא הני תלתא אי לאו דכתבינהו משה באורייתא ואתו כנסת הגדולה ותקנינהו אנן לא אמרינן להו ואת אמרת כולי האי משל לאדם שהיו לו אלף אלפי אלפים דינרי זהב והיו מקלסין אותו (באלף) דינרי כסף לא גנאי הוא לו

במערבא מתנו הכי רב גידל אמר גדול שגדלו בשם המפורש ורב מתנא אמר (נחמיה ט, לב) האל הגדול הגבור והנורא