נחמיה יב:לא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי שבועות, תלמוד ירושלמי סנהדרין ושבועות

הלכה: אֶחָד נִכְנַס לָעֲזָרָה כול׳. רַב אָמַר. בַּתְּחִילָּה. וַיַּעַל דָּוִד בִּדְבַר גָּד זֶה מֶלֶךְ וְנָבִיא. וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יי בִּירושָׁלִַם אֵילּוּ אוּרִים וְתוּמִּים. וְדָוִד אָבִיהוּ זֶה סַנְהֶדְרִין שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ. שִׁיר וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵיהֶם הוֹשַׁעְיָה וְשָׂרֵי. תּוֹדוֹת וָאַעֲמִידָה שְׁתֵּי תּוֹדוֹת וגו׳. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רִבִּי יוּדָן. מַה כָּתֻב מְהַלְּכוֹת וְלֹא תַהֲלוּכוֹת.

אֵין מוֹצִיאִין לְמִלְחֶמֶת הָרְשׁוּת אֶלָּא עַל פִּי בֵית דִּין שֶׁל שִׁבְעִים וְאֶחָד. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. כַּתְּחִילָּה. וַיַּעַל דָּוִד בִּדְבַר גָּד זֶה מֶלֶךְ וְנָבִיא. וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לוֹ אֵילּוּ אוּרִים וְתוּמִּים. לְדָוִד אָבִיהוּ זֶה סַנְהֶדְרִין. שְׁאַל אָבִיךָ וְיַגֵּדְךָ זְקֵינֶיךָ וְיֹאמְרוּ לָךְ. הַשִּׁיר וַיֵּלֶךְ אַחֲרֵיהֶם הוֹשַׁעְיָה וַחֲצִי שָׂרֵי יְהוּדָה. תּוֹדוֹת וָאַעֲמִידָה שְׁתֵּי תוֹדֹוֹת גְּדוֹלֹוֹת וְתַהֲלוּכוֹת לַיָּמִין מֵעַל הַחוֹמָה לְשַׁעַר הָאַשְׁפּוֹת. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר יוּדָן. מַה כָתוּב מְהַלְּכוֹת לֹא תַהֲלוּכוֹת. אֶלָּא בְנִיטָּלוֹת עַל יְדֵי אַחֵר.

ובשתי תודות: תנא שתי תודות שאמרו בלחמן ולא בבשרן מנהני מילי אמר רב חסדא דאמר קרא (נחמיה יב, לא) ואעמידה שתי תודות גדולות ותהלוכות לימין מעל לחומה