נחמיה י:לב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי דמאי

חַד בַּר נַשׁ אַיְיתֵי חֲדָא אַשְׁפָלָה דְקֵפַלּוֹטִין לְרִבִּי יִצְחָק בַּר טֶבְלַיי. שְׁאַל לְרִבִּי יוֹחָנָן. אָמַר לֵיהּ פּוּק שְׁאַל לַחֲנַנְיָה בֶּן שְׁמוּאֵל דִּתְנִּיָיתָהּ. נְפַק וּשְׁאַל לֵיהּ. אָמַר מַתְנֵי לָא יַחְמֵי לִי שְׁמוּעָה אָמַר לִי. דְּאָמַר רִבִּי יָסָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן אִיתְפַּלְּגוּן רִבִּי וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן חַד אָמַר אַחַר מְקוֹמוֹ וְחָרָנָה אָמַר אַחַר מַעֲמָדוֹ. רִבִּי אָבָּהוּ מְפָרֵשׁ. רִבִּי אוֹמֵר אַחַר מְקוֹמוֹ וְרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַחַר מַעֲמָדוֹ. רִבִּי אַבָּהוּ אָמַר רִבִּי אוֹמֵר אַחַר מְקוֹמוֹ וְהוֹרֵי לֵיהּ כְּהָדָא דְּרִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן אַחַר מַעֲמָדוֹ. הָדָא דְּתֵימַר בְּאִילֵּין אַפְשָׁלָתָא בְּרַם בְּאִילֵּין טְעוּנָיָא כָּל עַמָּא מוֹדֵיי אַחַר מְקוֹמוֹ. הָיָה מְקוֹמוֹ וּמַעֲמָדוֹ הֵיתֵר וְהוּא עָתִיד לְהַעֲבִירוֹ דֶּרֶךְ אִיסּוּר אוֹתוֹ הֵאִיסּוּר כְּמִי שֶׁלֹּא הֶעֱבִירוֹ. רִבִּי בָּא בַּר כֹּהֶן בְּעָא קוֹמֵי רִבִּי יוֹסֵי לֹא כֵן אָמַר רִבִּי חִיָיא בְשֵׁם רִבִּי יוֹחָנָן רִבִּי וַחֲבֵירָיו הֲלָכָה כְּרִבִּי. וְאָמַר רִבִּי יוֹנָה וַאֲפִילוּ רִבִּי אֶצֶל רִבִּי לָעְזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן. אָמַר לֵיהּ מַה אַתְּ בָּעֵי מֵרִבִּי יוֹחָנָן. רִבִּי יוֹחָנָן כְּדַעְתֵּיהּ. [דְּ]רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר קַל הֵיקִילוּ בַּשְּׁבִיעִית שֶׁהִיא מִדִּבְרֵיהֶם. אִית דְּבָעֵי מֵימַר נִצְטָרְפָה דַעְתּוֹ שֶׁל רִבִּי יוֹחָנָן עִם רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּי רִבִּי שִׁמְעוֹן וְרָבוּ עַל רִבִּי.