כִּ֣י לֹ֧א יַעֲשֶׂ֛ה אֲדֹנָ֥י יְהוִ֖ה דָּבָ֑ר כִּ֚י אִם־גָּלָ֣ה סוֹד֔וֹ אֶל־עֲבָדָ֖יו הַנְּבִיאִֽים׃
אבות דרבי נתן נוסח ב
משה קבל תורה מסיני לא מפי מלאך ולא מפי שרף אלא מפי ממ"ה הקב"ה שנאמר אלה החקים והמשפטים והתורות (ויקרא כ"ו מ"ו). ומנין שכתבם לו שנאמר ויכתבם על שני לוחות אבנים (דברים ד' י"ג). משה מסר ליהושע שנאמר ויהושע בן נון מלא רוח חכמה כי סמך משה את ידיו עליו (שם ל"ד ט'). יהושע מסר לזקנים שנאמר ויעבדו העם את ה' [וגו'] (שופטים ב' ז') אשר האריכו ימים אבל לא שנים. זקנים מסרו לשופטים [שנאמר וכי הקים ה' להם שופטים וגו' (שם י"ח). שופטים מסרו לעלי שנאמר ועלי הכהן יושב על הכסא (שמואל א' א' ט'). ועלי מסר לשמואל שנאמר והנער שמואל הולך וגדל וגו' (שם ב' כ"ו). שמואל מסר לנביאים] שנאמר כי לא יעשה ה' אלהים דבר כי אם גלה סודו לעבדיו הנביאים (עמוס ג' ז'). נביאים מסרו לחגי ולזכריה ולמלאכי וחגי זכריה ומלאכי מסרו לאנשי כנה"ג והם היו אומרים ג' דברים הוו מתונים בדין וכו'. שכל מי שהוא מתון בדין הוא מישב את הדין ומוציאו על אפניו שנאמר תפוחי זהב במשכיות כסף דבר דבור על אפניו (משלי כ"ה י"א):
מסכת כלה רבתי
ברייתא ר׳ מאיר אומר כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה ולא עוד אלא שכל העולם כלו כדאי הוא לו. נקרא ריע [אהוב] אוהב את המקום אוהב אה הבריות. משמח את המקום משמח את הבריות מלבשתו ענוה ויראה. מכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן. מרחקתו מן החטא ומקרבתו לזכות. (ונותנת) [ונהנים] ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה שנאמר לי עצה ותושיה אני בינה לי גבורה נותנת לו מלכות וממשלה גדולה חוקר דין ומגלין לו מן השמים רזי תורה נעשה כמעין שאינו נפסק וכנהר המתגבר והולך לו. הוי צנוע וארך רוח ומוחל על עלבונו ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים כלם.
תלמוד ירושלמי סוטה
הלכה: וְכֵן לְעִנְיַין הַטּוֹבָה. מִרְיָם הִמְתִּינָה לְמֹשֶׁה שָׁעָה אַחַת. שֶׁנֶּאֱמַר וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ מֵרָחוֹק וגו׳. לְפִיכָךְ נִתְעַכְּבוּ לָהּ יִשְׂרָאֵל שִׁבְעַת יָמִים בַּמִּדְבָּר. שֶׁנֶּאֱמַר. וְהָעָם לֹא נָסַע עַד הֵאָסֵף מִרְיָם. אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. פָּסוּק זֶה בְּרוּחַ הַקּוֹדֶשׁ נֶאֱמַר. וַתֵּתַצַּב אֲחוֹתוֹ. רָאִיתִי אֶת יי נִצָּב עַל הַמִּזְבֵּחַ. אֲחוֹתוֹ. אֱמוֹר לַחָכְמָה אֲחוֹתִי אָתְּ. מֵרָחוֹק. מֵרָחוֹק יי נִרְאָה לִי. לְדֵעָה. כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵיעָה אֶת יי. מַה יֵעָשֶׂה לוֹ. כִּי לֹא יַעֲשֶׂה יי אֱלֹהִים דָּבָר כִּי אִם גָּלָה סוֹדוֹ אֶל עֲבָדָיו הַנְּבִיאִים.