קהלת ה:ד מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי נדרים, חולין, נדרים ומנחות

תַּנֵּי. וּכְנִדְבוֹתָם. לֹא אָמַר כְּלוּם. הָדָא אָמְרָה שֶׁהָרְשָׁעִים מִתְנַדְּבִין. מִכֵּיוָן שֶׁהִתְנַדֵּב אֵין זֶה רָשָׁע. מַתְנִיתָא דְּרִבִּי יוּדָן. דְּתַנֵּי בְשֵׁם רִבִּי יוּדָן. טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדּוֹר מִשְׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם. טוֹב מִזֶּה וּמִזֶּה שֶׁלֹּא תִדּוֹר. רִבִּי מֵאִיר אוֹמֵר. טוֹב אֲשֶׁר לֹא תִדּוֹר מִשְׁתִּדּוֹר וְלֹא תְשַׁלֵּם. טוֹב מִזֶּה וּמִזֶּה נוֹדֵר וּמְשַׁלֵּם. וְכֵן הוּא אוֹמֵר נִדְרוּ וְשַׁלְּמוּ לֵאלֹהֵיכֶם. כֵּיצַד הוּא עוֹשֶׂה עַל נְדָבָה. מֵבִיא כִשְׂבָּתוֹ לָעֲזָרָה וְאוֹמֵר. הֲרֵי זֶה עוֹלָה. רִבִּי אָבִין אָמַר. רִבִּי יְהוּדָה פָתַח. אִילּוּ הָיִיתָ יוֹדֵעַ שֶׁהַנּוֹדֵר נִקְרָא רָשָׁע נוֹדֵר הָיִיתָה. אָמַר רִבִּי יַנַּאי. מוֹקֵשׁ אָדָם יָלַע קוֹדֶשׁ וְאַחַר נְדָרִים לְבַקֵּר. הִתְחִיל לִנְדּוֹר פִּינַקְסָתוֹ נִפְתַּחַת. דָּבָר אַחֵר. מוֹקֵשׁ אָדָם יָלַע קוֹדֶשׁ וְאַחַר נְדָרִים לְבַקֵּר. אִיחוּר נְדָרִים. אִיחֵר אָדָם אֶת נִדְרוֹ פִּינַקְסוֹ נִפְתַּחַת. מִעֲשֶׂה בְאֶחָד שֶׁאָמַר. הֲרֵי עָלַי עוֹלָה. וְשָׁהָא לַהֲבִיאָהּ וְשָׁקְעָה סְפִינָתוֹ בַיָּם.

וכתיב (קהלת ה, ד) טוב אשר לא תדור משתדור ולא תשלם ותניא טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר דברי רבי מאיר ר' יהודה אומר טוב מזה ומזה נודר ומשלם ואפי' רבי יהודה לא קאמר אלא באומר הרי זו אבל

דתניא טוב אשר לא תדור וגו' (קהלת ה) טוב מזה ומזה שאינו נודר כל עיקר דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר טוב מזה ומזה נודר ומשלם