חֹפֵ֥ר גּוּמָּ֖ץ בּ֣וֹ יִפּ֑וֹל וּפֹרֵ֥ץ גָּדֵ֖ר יִשְּׁכֶ֥נּוּ נָחָֽשׁ׃
תלמוד ירושלמי שביעית
רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחַי הֲוָה עֲבַר בִּשְׁמִיטְּתָא וְחָמָא חַד מְלַקֵּט שְׁבִיעִית. אָמַר לֵיהּ וְלֵית אָסוּר וְלָאוּ סְפִחִין אִינּוּן. אֲמַר לֵיהּ וְלָא אַתְּ הוּא מַתִּירָן. אֲמַר לֵיהּ וְאֵין חֲבֵירַיי חֲלוּקִין עָלַי. קָרָא עָלָיו וּפוֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ וְכֵן הֲוָות לֵיהּ.
תלמוד ירושלמי עבודה זרה
מַעֲשֶׂה בְּאֶלְעָזָר בֶּן דָּמָא שֶׁנְּשָׁכוֹ נָחָשׁ וּבָא יַעֲקֹב אִישׁ כְּפַר סָמָא לְרַפּוֹתוֹ. אָמַר לוֹ. נֵימָא לָךְ בְּשֵׁם יֵשׁוּ בֶּן פַנְדֵּרָא. אָמַר לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אֵי אַתָּה רַשַּׁאי בֶּן דָּמָא. אָמַר לוֹ. אֲנִי אָבִיא רְאַיָיה שֶׁיְּרַפְּאֵינִי. לֹא הִסְפִּיק לְהָבִיא רְאָיָיה עַד שֶׁמֵּת. אָמַר לוֹ רִבִּי יִשְׁמָעֵאל. אַשְׁרֶיךָ בֶּן דָּמָה. שֶׁיָּצָאתָ בְשָׁלוֹם מִן הָעוֹלָם וְלֹא פָרַצְתָּ גְדֵירָן שֶׁלַּחֲכָמִים. לְקַיֵים מַה שֶׁנֶּאֱמַר וּפוֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ. וְלֹא נָחָשׁ נְשָׁכוֹ. אֶלָּא שֶׁלֹּא יִשְׁכֶּינּוּ לְעָתִד לָבוֹא. וּמַה הֲוָה לֵיהּ לְמֵימַר. אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם.
אבות דרבי נתן
הוא היה אומר הנותן עיניו באשתו שתמות ויירשנה או שתמות וישא את אחותה וכל הנותן עיניו באחיו שימות וישא את אשתו סוף קוברין אותו בחייהן עליו הכתוב אומר (קהלת י) חופר גומץ בו יפול ופורץ גדר ישכנו נחש: