רות ב:יא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יבמות ונדרים

כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר. וּשְׁמוֹ יִתְרָא הַיִּשְׂרְאֵלִי. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר. יֶתֶר הַיִּשְׁמְעֵאלִי. רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן אוֹמֵר. יִשְׁמְעֵאלִי הָיָה. וְאַתְּ אוֹמֵר יִשְׂרְאֵלִי. אֶלָּא שֶׁנִּכְנַס לְבֵית דִּינוֹ שֶׁלִּישַׁעְיָה וּמְצָאוֹ יוֹשֵׁב וְדוֹרֵשׁ פְּנוּ אֵלַי וְהִוָּשְׁעוּ כָּל אַפְסֵי אָרֶץ. וְנִתְגַּיֵיר. וְנָתַן לוֹ אֶת בִּתּוֹ. וְרַבָּנִין אָמְרִין. יִשְׂרְאֵלִי הָיָה. וְאַתְּ אוֹמֵר יִשְׁמְעֵאלִי. אֶלָּא שֶׁחָגַר מָתְנָיו כְּיִשְׁמְעֵאלִי וְנָעַץ אֶת הַחֶרֶב בְּבֵית דִּין. אוֹ נַהֲרוֹג אוֹ נֶהֱרַג אוֹ נְקַיֵים דִּבְרֵי רִבִּי. כָּל מִי שֶׁהוּא עוֹבֵר עַל הֲלָכָה זוֹ בְּחֶרֶב זוֹ אֲנִי הוֹרְגוֹ. עַמּוֹנִי וְלֹא עַמּוֹנִית. מוֹאָבִי וְלֹא מוֹאָבִית. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. אֲנִי אֵין לִי אֶלָּא מִשְׁנָה. וַתָּשָׁב נָעֳמִי וְרוּת הַמּוֹאָבִיָּה כַלָּתָהּ עִמָּהּ הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵה מוֹאָב. זוֹ הִיא שֶׁשָּׁבָה מִשְּׂדֵה מוֹאָב תְּחִילָּה. אֲחוֹרֵי אָמַר לָהּ. וַתַּעַזְבִי אָבִיךְ וְאִמֵּךְ. אָמַר לָהּ. אִילּוּ בָאָת אֶצְלֵינוּ מֵאֶתְמוֹל שִׁלְשׁוֹם לֹא הַיִינוּ מְקַבְּלִין אוֹתָךְ.

קריין ולא כתיבן פרת דבלכתו (שמואל ב ח, ג) איש דכאשר ישאל איש בדבר האלהים (שמואל ב טז, כג) באים דונבנתה (ירמיהו לא, לח) לה דפליטה (ירמיהו נ, כט) את דהגד הוגד (רות ב, יא) אלי דהגורן (רות ג, ה) אלי דהשעורים (רות ג, יז) הלין קריין ולא כתבן