רות ב:כא מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי יבמות

מַה אֲנָן קַיָימִין. אִם כְּשֶׁבָּא עָלֶיהָ לְאַחַר מִיתַת בַּעֲלָהּ מִיָּד הוּכָּר עוּבְּרָהּ לְאַחַר שְׁנֵי חֳדָשִׁים. נִיתְנֵי. בֶּן תִּשְׁעָה לַזֶּה וְלַזֶּה בֶּן שִׁבְעָה לַזֶּה וְלַזֶּה. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַיָימִין בְּשֶׁבָּא עָלֶיהָ לְאַחַר שְׁנֵי חֳדָשִׁים וְהוּכָּר עוּבְּרָהּ לְאַחַר שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים. נִיתְנֵי. הַיְּבָמָה לֹא תַחֲלוֹץ וְלֹא תִתְיַבֵּם עַד שֶׁיְּהוּ לָהּ חֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים. אֶלָּא כֵן אֲנָן קַיָימִין. כְּשֶׁבָּא עָלֶיהָ לְאַחַר אַרְבָּעִים יוֹם וְהוּכָּר עוּבְּרָהּ לְאַחַר חֲמִשִּׁים יוֹם. הֲרֵי יֵשׁ כָּאן שְׁלֵימִין לָרִאשׁוֹן וּמְקוּטָעִין לַשֵּׁינִי. שְׁמַע מִינָהּ שֶׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת לַחֳדָשִׁים שְׁלֵימִים. אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ שֶׁהֵן שְׁתֵּי יְצִירוֹת. אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ שֶׁהָאִשָּׁה יוֹלֶדֶת לַחֳדָשִׁים מְקוּטָעִין. אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ שֶׁהָאִִשָּׁה מְעוּבֶּרֶת וְחוֹזֶרֶת וּמִתְעַבֶּרֶת. אַתְּ שְׁמַע מִינָהּ שֶׁהָאִשָּׁה אֵינָהּ מְעֻבֶּרֶת מִשְּׁנֵי בְנֵי אָדָם כְּאַחַת. וּפְלִיגָא עַל דְּרַבָּנִן דַאֲגַדְתָּא. דְּרַבָּנִן דַאֲגַדְתָּא אוֹמְרִים. וַיֵּצֵא אִישׁ הַבֵּינַיִים. מִמַּעַרְכוֹת פְּלִשְּׁתִּים. מִמֵּאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים. שֶׁהֶעֲרוּ בָהּ מֵאָה עָרְלוֹת פְּלִשְׁתִּים. אָמַר רִבִּי מַתַּנְיָיה. וְלָא פְלִיגִין. עַד שֶׁלֹּא נִסְרַח הַזֶּרַע הָאִשָּׁה מְעוּבֶּרֶת מִשְּׁנֵי בְנֵי אָדָם כְּאַחַת. מִשֶּׁנִּסְרַח הַזֶּרַע אֵין הָאִשָּׁה מְעוּבֶּרֶת מִשְּׁנֵי בְנֵי אָדָם כְּאַחַת.