וּבְנֵ֣י קֵינִי֩ חֹתֵ֨ן מֹשֶׁ֜ה עָל֨וּ מֵעִ֤יר הַתְּמָרִים֙ אֶת־בְּנֵ֣י יְהוּדָ֔ה מִדְבַּ֣ר יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֖ר בְּנֶ֣גֶב עֲרָ֑ד וַיֵּ֖לֶךְ וַיֵּ֥שֶׁב אֶת־הָעָֽם׃
תלמוד ירושלמי בכורים
הלכה: וְאֵילּוּ מְבִיאִין וְלֹא קוֹרִין. רִבִּי יוֹנָה וְרִבִּי יוֹסֵא תְּרַוֵיהוֹן בְּשֵׁם רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק בִּבְנֵי קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה הִיא מַתְנִיתָא. וּבְנֵי קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה מְבִיאִין וְקוֹרִין. דִּכְתִיב לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ. רִבִּי חִזְקִיָּה בְשֵׁם רִבִּי לָעְזָר לֹא אָמַר כֵּן אֶלָּא מָה טַעַם אָמְרוּ הָאֶפִּיטְרוֹפִּין וְהָעֶבֶד וְהַשָּׁלִיחַ וְהָאִשָּׁה וְטוּמְטוּם וְאַנְדְרוֹגֻינוֹס מְבִיאִין וְלֹא קוֹרִין. שֶׁהַגֵּר הֲרֵי אָמוּר בַּפָּרָשָׁה. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר רַב יִצְחָק תִּיפְתָּר בְּהָהֵן גֵּר דְּהָכָא בִּבְנֵי קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה. וּבְנֵי קֵינִי חוֹתֵן מֹשֶׁה מְבִיאִין וְקוֹרִין.
סוטה
בלעם שיעץ נהרג איוב ששתק נידון ביסורין יתרו שברח זכו מבני בניו שישבו בלשכת הגזית שנאמר (דברי הימים א ב, נה) ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים סוכתים המה הקנים הבאים מחמת אבי בית רכב וכתיב (שופטים א, טז) ובני קיני חתן משה וגו'
אבות דרבי נתן
א״ר יהושע בן לוי באותה שעה שיודע אני שבית הבחירה עתידה ליקבע בין תחומו של יהודה לבנימין אלך ואתקן דושנה של יריחו. ומי אכל כל אותן השנים בני קיני חותן משה. שנא׳ (שופטים א׳:ט״ז) ובני קיני חותן משה עלו מעיר התמרים וגו אמר כשיגלה הקב״ה את שכינתו עתיד לשלם שכר טוב ליתרו ולבניו. [ומנין] הם מתפרנסין בניו של יתרו מן הצדקה שנאמר (ד״ה א ב) ומשפחות סופרים יושבי יעבץ ואומר (שם ד) המה היוצרים ויושבי נטעים וגו׳. (בני אדם גדולים היו ובעלי בתים ובעלי שדות וכרמים היו ובשביל מלאכתו של מלך מלכי המלכים הקב״ה ישבו שם) עם המלך במלכותו ישבו שם להיכן הלכו אצל יעבץ ללמוד תורה ונעשו עם למקום (באותה שעה היה) יעבץ איש טוב וכשר ואיש אמת וחסיד ויושב ודורש בתורה שנאמר (דברי הימים א ד׳:י׳) ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמר [אם ברך תברכני וגו׳ ויבא אלהים את אשר שאל]: