וַתֵּ֤לֶד הָֽאִשָּׁה֙ בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שִׁמְשׁ֑וֹן וַיִּגְדַּ֣ל הַנַּ֔עַר וַֽיְבָרְכֵ֖הוּ יְהוָֽה׃
תלמוד ירושלמי סוטה
כְּתִיב וַתָּחֶל רוּחַ יי לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאוֹל. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו הָיוּ פְסִיעוֹתָיו כְּמִצָּרְעָה לְאֶשְׁתָּאוֹל. וְחָרָנָה אָמַר. בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו הָיוּ שְׂעָרוֹתָיו מַקִּישׁוֹת כְּזוֹג וְקוֹלָן הוֹלֵךְ כְּמִצָּרְעָה לְאֶשְׁתָּאוֹל. וַיְבָרְכֵהוּ יי. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. שֶׁהָיְתָה תַשְׁמִישׁוֹ שָׁוָה לְכָל אָדָם. כְּתִיב וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַיי מִפְּלִשְׁתִּים. אָמַר רִבִּי אָחָא. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹנוֹ שֶׁלְּעוֹלָם. תֵּן לִי שְׂכַר עֵינִי אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה וּשְׂכַר עֵינִי אַחַת מוּתְקֶנֶת לִי לֶעָתִיד לָבוֹא. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר. וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר. וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה. אָמַר רִבִּי אָחָא. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ הַפְּלִשְׁתִּים יְרֵיאִים מִמֶּנּוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה לְאַחַר מוֹתוֹ. כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ יְרֵיאִים מִמֶּנּוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּחַיָיו.
סוטה
(שופטים יג, כד) ויגדל הנער ויברכהו ה' במה ברכו אמר רב יהודה אמר רב שברכו באמתו אמתו כבני אדם וזרעו כנחל שוטף