וַתָּ֙חֶל֙ ר֣וּחַ יְהוָ֔ה לְפַעֲמ֖וֹ בְּמַחֲנֵה־דָ֑ן בֵּ֥ין צָרְעָ֖ה וּבֵ֥ין אֶשְׁתָּאֹֽל׃ (פ)
תלמוד ירושלמי סוטה
כְּתִיב וַתָּחֶל רוּחַ יי לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאוֹל. תְּרֵין אֲמוֹרִין. חַד אָמַר. בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו הָיוּ פְסִיעוֹתָיו כְּמִצָּרְעָה לְאֶשְׁתָּאוֹל. וְחָרָנָה אָמַר. בְּשָׁעָה שֶׁהָיְתָה רוּחַ הַקּוֹדֶשׁ שׁוֹרָה עָלָיו הָיוּ שְׂעָרוֹתָיו מַקִּישׁוֹת כְּזוֹג וְקוֹלָן הוֹלֵךְ כְּמִצָּרְעָה לְאֶשְׁתָּאוֹל. וַיְבָרְכֵהוּ יי. רִבִּי הוּנָא בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי. שֶׁהָיְתָה תַשְׁמִישׁוֹ שָׁוָה לְכָל אָדָם. כְּתִיב וְאִנָּקְמָה נְקַם אַחַת מִשְּׁתֵי עֵינַיי מִפְּלִשְׁתִּים. אָמַר רִבִּי אָחָא. אָמַר לְפָנָיו. רִבּוֹנוֹ שֶׁלְּעוֹלָם. תֵּן לִי שְׂכַר עֵינִי אַחַת בָּעוֹלָם הַזֶּה וּשְׂכַר עֵינִי אַחַת מוּתְקֶנֶת לִי לֶעָתִיד לָבוֹא. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר. וַיִּשְׁפֹּט אֶת יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה. וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר. וְהוּא שָׁפַט אֶת יִשְׂרָאֵל עֶשְׂרִים שָׁנָה. אָמַר רִבִּי אָחָא. מְלַמֵּד שֶׁהָיוּ הַפְּלִשְׁתִּים יְרֵיאִים מִמֶּנּוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה לְאַחַר מוֹתוֹ. כְּדֶרֶךְ שֶׁהָיוּ יְרֵיאִים מִמֶּנּוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה בְּחַיָיו.
סוטה
(שופטים יג, כה) ותחל רוח ה' וגו' א"ר חמא בר' חנינא חלתה נבואתו של יעקב אבינו דכתיב (בראשית מט, יז) יהי דן נחש עלי דרך