וַיֵּ֥רֶד שִׁמְשׁ֖וֹן תִּמְנָ֑תָה וַיַּ֥רְא אִשָּׁ֛ה בְּתִמְנָ֖תָה מִבְּנ֥וֹת פְּלִשְׁתִּֽים׃
תלמוד ירושלמי סוטה
הלכה: שִׁמְשׁוֹן הָלַךְ אַחַר עֵינָיו כול׳. תַּנֵּי. רִבִּי אוֹמֵר. לְפִי שֶׁתְּחִילַּת קַלקָלָתוֹ בְּעַזָּה לְפִיכָךְ עוֹנְשׁוֹ בְּעַזָּה. וְהָכְתִיב וַיֵּרֶד שִׁמְשׁוֹן תִּמְנָתָה. אָמַר רִבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן. דֶּרֶךְ נִישּׂוּאִין הָיוּ.
סוטה
כתיב (שופטים יד, א) וירד שמשון תמנתה וכתיב (בראשית לח, יג) הנה חמיך עולה תמנתה א"ר אלעזר שמשון שנתגנה בה כתיב ביה ירידה יהודה שנתעלה בה כתיב ביה עליה