שיר השירים א:יב מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי פאה, גיטין ושבת

עַד־שֶׁ֤הַמֶּ֙לֶךְ֙ בִּמְסִבּ֔וֹ נִרְדִּ֖י נָתַ֥ן רֵיחֽוֹ׃

תלמוד ירושלמי פאה

רִבִּי אָמַר לְרַב פְּרִירִי [לֵית] אַתְּ חֲמֵי לִי הַהִיא סְגוּלָה דְגַו כַּרְמָךְ. אֲמַר לֵיהּ אִין נְפַק בְּעִי מְחִימַיָיא לֵיהּ עַד דְּהוּא רָחִיק צָּפָה בֵּיהּ כְּמִין תּוֹר אֲמַר לֵיהּ לֵית הַדֵּין תּוּרָא מְחַבֵּל כַּרְמָא אֲמַר לֵיהּ הַדֵּין תּוּרָא דְּאַתְּ סְבַר הוּא סְגוּלָה. וּקְרָא עֲלוֹי עַד שֶׁהַמֶּלֶךְ בִּמְסִיבּוֹ נִרְדִּי נָתַן רֵיחוֹ. בֵּית מוּקְדְּשָׁא חָרִיב וְאַתְּ קָאִית בְּקַשְׁיוּתָךְ. מִיַּד אִיתְבְּעוּן וְלָא אַשְׁכָּח.
שאל רבBookmarkShareCopy

גיטין

אמר רב מרי ברה דבת שמואל מאי קרא (שיר השירים א, יב) עד שהמלך במסבו נרדי נתן ריחו אמר רבא עדיין חביבותא הוא גבן דכתיב נתן ולא כתיב הסריח
שאל רבBookmarkShareCopy

שבת

א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן מאי דכתיב (שיר השירים ד, ט) לבבתני אחותי כלה לבבתני באחת מעיניך בתחילה באחת מעיניך לכשתעשי בשתי עיניך אמר עולא עלובה כלה מזנה בתוך חופתה אמר רב מרי ברה דבת שמואל מאי קרא (שיר השירים א, יב) עד שהמלך במסיבו נרדי וגו' אמר רב ועדיין חביבותא היא גבן דכתי' נתן ולא כתב הסריח ת"ר עלובין ואינן עולבין שומעין חרפתן ואינן משיבין עושין מאהבה ושמחין ביסורין עליהן הכתוב אומר (שופטים ה, לא) ואוהביו כצאת השמש בגבורתו
שאל רבBookmarkShareCopy