שמואל א ג:יד מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי סנהדרין, תלמוד ירושלמי ראש השנה, ראש השנה ויבמות

רִבִּי חִיָיה בַּר וָוה הֲוָה קָאִים מַצְלֵי. עָאַל רַב כַּהֲנָא וְקָם לֵיהּ מִן חוֹרֵי מַצְלֵי. חֲסַל רִבִּי חִיָיה וִיתִיב לֵיהּ בְּגִין דְּלָא מֵיעֲבַר קוֹמוֹי. שָׁרֵי רַב כַּהֲנָא מַאֲרִיךְ בִּצְלוּתֵיהּ. כֵּיוָן דַּחֲסַל אֲמַר. כֵּן אַתּוּן נְהִגִין לִצְעוּרֵי רַבְּכוֹן. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. אֲנָא מִבֵּית עֵלִי קָאֲתִינָא. דִּכְתִיב בָּהוּ אִם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּמִנְחָה. בְּזֶבַח וּמִנְחָה אֵין מִתְכַּפֵּר. אֲבָל מִתְכַּפֵּר בִּתְפִילָּה. וּצְלִי עֲלוֹי וְזָכָה לְמֵיסַב עַד דְּאִיתְעַבְּדוֹן טוּפְרוֹי סוּמְקִין כְּהָדָא רַקִּקָה.

רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא הֲוָה קָאִים מַצְלֵי. עָאַל רִבִּי כַּהֲנָא וְקָם לֵיהּ מַצְלֵי מִן אַחוֹרוֹיי. מִן דַּחֲסַל רִבִּי חִיָיה בַּר בָּא מִן צְלוּתֵיהּ יְתִיב לֵיהּ דְּלָא מֵיעֲבוֹר קוֹמוֹי. [רַב כַּהֲנָא מַאֲרִיךְ בִּצְלוּתֵיהּ.] מִן דַּחֲסַל רִבִּי כַּהֲנָא אֲמַר לֵיהּ. הָכֵין אַתּוּן נְהִיגִין [גַּבֵּיכוֹן] מְצַעֲרִין רַבְרְבֵיכוֹן. אֲמַר לֵיהּ. רִבִּי. אֲנָא מִדָּבֵית עֵלִי. וּכְתִיב עַל דְּבֵית עֵלִי. אִ‍ם יִתְכַּפֵּר עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה עַד עוֹלָ‍ם. בְּזֶבַח וּבְמִנְחָה אֵין מִתְכַּפֵּר לוֹ. [אֲבָל] מִתְכַּפֵּר לוֹ בִתְפִילָּה. וּצְלִי עֲלוֹי וְזָכָה לְמֵיסַב עַד דְּאִיתְעַבְּדוֹן טֻפְרוֹי סוּמוּקִן כְּהָדָא דַקִּקָה.

כדרב שמואל בר אמי דאמר רב שמואל בר אמי ואמרי לה אמר רב שמואל בר נחמני אמר רב יונתן מנין לגזר דין שיש עמו שבועה שאינו נקרע שנאמר (שמואל א ג, יד) [ו] לכן נשבעתי לבית עלי אם יתכפר עון בית עלי בזבח ובמנחה