שמואל א ו:יד מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי עבודה זרה, תלמוד ירושלמי מגילה ועבודה זרה

וְהָעֲגָלָ֡ה בָּ֠אָה אֶל־שְׂדֵ֨ה יְהוֹשֻׁ֤עַ בֵּֽית־הַשִּׁמְשִׁי֙ וַתַּעֲמֹ֣ד שָׁ֔ם וְשָׁ֖ם אֶ֣בֶן גְּדוֹלָ֑ה וַֽיְבַקְּעוּ֙ אֶת־עֲצֵ֣י הָעֲגָלָ֔ה וְאֶת־הַ֨פָּר֔וֹת הֶעֱל֥וּ עֹלָ֖ה לַיהוָֽה׃ (ס)

תלמוד ירושלמי עבודה זרה

רִבִּי יִצְחָק וְרִבִּי אִמִּי הֲווֹן יָתְבִין מַקְשֵׁיי. וְהָכְתִיב וַיִּזְבְּחוּ לַיי בַּיּוֹם הַהוּא מִן הַשָּׁלָל. וְקִיְימוּנָהּ. וְלָא יָדְעִין אִין חֲבֵרַיָיא קִיְימוּנָהּ וְאִין רִבִּי אִמִּי קַיְימִינָהּ עַל רֹאשָׁהּ. מִן הַשָּׁלָל שֶׁהָיָה בְיָדָם הִקְרִיבוּ. וְהָא כְתִיב וְאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ הֶעֱלוּ עוֹלָה וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים לַיי פָּרִים. וְכִי מִסַּרְנֵי פְלִשְׁתִּים אָנוּ לְמֵידִין. וְלֹא כֵן אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. וַאֲפִילוּ נְקֵיבוֹת הִקְרִיבוּ. וְאֶת הַפָּרוֹת הֶעֱלוּ עוֹלָה לַיי. וְהָכְתִיב וַיֹּאמֶר שָׁאוּל מֵ‍עֲמָלֵקִי הֱבִיאוּם. אֵין לְמֵידִין מִשָּׁאוּל. דָּמַר רֵישׁ לָקִישׁ. שָׁאוּל גְּרוֹפִית שֶׁלְּשִׁקְמָה הָיָה. וְהָכְתִיב וַיִּקַח דָּוִד אֶת הַגּוֹרֶן. קָנָה וְלֹא הִקְרִיב. וְהָכְתִיב וַיֹּאמֶר אֲרַוְנָה אֶל הַמֶּלֶךְ יְי אֱלֹהֶיךָ יִרְצֶךָ. יִרְצֶךָ בִתְפִילָּה. וְהָכְתִיב וּמִיַּד בֶּן נֵכָר לֹא תַקְרִיבוּ אֶת לֶחֶם אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל אֵלֶּה. מִכָּל אֵלֶּה אֵין אַתְּ מַקְרִיב. לוֹקֵחַ אַתָּה תְּמִימִים וּמַקְרִיב. מָה עֲבַד לָהּ רִבִּי לִיעֶזֶר. לוֹקֵחַ אַתָּה בְדָמִים וּמַקְרִיב. הוּא תַנֵּי בְדָמִים. דְּלֹא כְרִבִּי לִיעֶזֶר.
שאל רבBookmarkShareCopy

תלמוד ירושלמי מגילה

הַכֹּל קָרֵב בַּבָּמָה. בְּהֵמָה וְחַיָּה וְעוֹפוּת גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים זְכָרִים וּנְקֵיבוֹת תְּמִימִין [אֲבָל לֹא] (וּ)בַעֲלֵי מוּמִין. טְהוֹרִים אֲבָל לֹא טְמֵאִים. הַכֹּל קָרֵב עוֹלָה וְאֵינָן טְעוּנִין הַפְשֵׁט וְנִיתּוּח. וְגוֹיִם בַּזְּמַן הַזֶּה רְשָׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן. זְכָרִים וּנְקֵיבוֹת מִנְיָין. רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָה. וְאֶת הַפָּרוֹת הֶעֱלוּ עֹלָה לַיי. תְּמִימִים [אֲבָל לֹא] (וּ)בַעֲלֵי מוּמִין מְנַיִין. אָמַר רִבִּי יָסָא. פָּשַׁט רִבִּי לָעְזָר לַחֲבֵרַיָיא. מִכָּל הַחַי מִכָּל בָּשָׂר. שֶׁיְּהוּ שְׁלֵימִים בְּאֵיבָרֵיהֶן מֵירָטִים. פָּשַׁט רִבִּי לָעְזָר. כֹּל צִפּוֹר כָּל כָּנָף. פְּרָט לַמֵּירָטִים. טְהוֹרִים אֲבָל לֹא טְמֵאִים מְנַיִין. רִבִּי אַבָּא בֵרֵיהּ דְּרִבִּי פַּפַּי רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ דְּסִיכְנִין בְּשֵׁם רִבִּי לֵוִי. הָגָה נֹחַ תּוֹרָה מִתּוֹךְ תּוֹרָה. אָמַר. כְּבָר נֶאֱמַר לִי כְּיֶרֶק עֵשֶׂב נָתַתִּי לָכֶם אֶת כֹּל. לְאֵיזֶה דָבָר רִיבָה הַכָּתוּב בַּטְּהוֹרִין. לְקָרְבָּנוֹת. וְגוֹיִם בִּזְמַן הַזֶּה רְשָׁאִין לַעֲשׂוֹת כֵּן. רִבִּי בָּא בְשֵׁם רַב יְהוּדָה. אָסוּר לְיִשְׂרָאֵל לְסַיְיעוֹ וְאָסוּר לְהֵיעָשׂוֹת לוֹ שָׁלִיחַ.
שאל רבBookmarkShareCopy

עבודה זרה

מיתיבי (שמואל א ו, יד) ואת הפרות העלו עולה לה' הוראת שעה היתה
שאל רבBookmarkShareCopy