שמואל א ו:יט מקורות בתלמוד: תלמוד ירושלמי מגילה, תלמוד ירושלמי סנהדרין, תלמוד ירושלמי תענית וסוטה

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִגִּבְותְּ וְעַד אַנְטִפַּטְרִס שִׁשִּׁים רִיבּוֹא עַיָירוֹת הָיוּ. [וְהַקְטַנָּה] שֶׁבָּהֶן הָיְתָה בֵית שֶׁמֶשׁ. מַה כְתִיב בָּהּ וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן יי וגו׳. וְאֵילּוּ מֵרוּחַ אַחַת הָיוּ. וּכְדוֹן אִין אַתְּ מְבַצֵּעַ לָהּ קָנֵיי לָא נְסַבָּה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. קָפְצָה לָהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.

אֵין לְךָ אָדָם בְּיִשְׂרָאֵל שֶׁבִּיזֶּה עַצְמוֹ עַל הַמִּצְוֹת יוֹתֵר מִדָּוִד. מִפְּנֵי מַה בִּיזֶּה עַצְמוֹ עַל הַמִּצְוֹת. שֶׁהָיוּ מַבִּיטִין בָּאָרוֹן וּמֵתִים. דִּכְתִיב וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ וגו׳. רִבִּי חֲנִינָה וְרִבִּי מָנָא. חַד אָמַר. וַיַּךְ בָּעָם שִׁבְעִים אִישׁ זוֹ סַנְהֶדְרִין. וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף שֶׁהָיוּ שְׁקוּלִין כְּנֶגֶד חֲמִשִּׁים אֶלֶף. וְחַד אָמַר. וַיַּךְ בָּעָם שִׁבְעִים אִישׁ זוֹ סַנְהֶדְרִין. וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף מֵעַם הָאָרֶץ. כְּתִיב שִׁיר הַמַּעֲלוֹת לְדָוִד יי לֹא גָבַהּ לִבִּי בְּשָׁעָה שֶׁמְשָׁחֵנִי שְׁמואֵל. וְלֹא רָמוּ עֵינַיי בְּשָׁעָה שֶׁהָרַגְתִּי אֶת גּוֹלְיַת. וְלֹא הִלַּכְתִּי בִּגְדוֹלוֹת בְּשָׁעָה שֶׁהֶעֱלֵיתִי הָאָרוֹן. וּבְנִפְלָאוֹת מִמֶּנִּי בְּשָׁעָה שֶׁהֶחֱזִירוּנִי לְמַלְכוּתִי. אֶלָּא אִם לֹא שִׁיוִּיתִי וְדוֹמַמְתִּי כְּגָמוּל עֲלֵי אִמּוֹ כַּגָּמוּל עָלַי נַפְשִׁי. כָּהֵן יְנֻקָא דִּנְחִית מִמְּעֵי אִימֵּיהּ כֵּן הֲוָות נַפְשִׁי עָלַי.

אָמַר רִבִּי יוֹחָנָן. מִגִּבְתְּ וְעַד אַנְטִיפַּרִיס שִׁשִּׁים רִיבּוֹא עַיָירוֹת הָיוּ. הַקְטַנָּה שֶׁבָּהֶן הִיא הָיְתָה בֵית שֶׁמֶשׁ. דִּכְתִיב בָּהּ וַיַּךְ בְּאַנְשֵׁי בֵית שֶׁמֶשׁ כִּי רָאוּ בַּאֲרוֹן יי וגו׳. וְאֵילּוּ מֵרוּחַ אַחַת הָיוּ. אִין אַתְּ מְבַצֵּעַ לָהּ קָנֵיי לָא נְסַיָיה. אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. קָפְצָה לָהּ אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.